ישראל נמצאת בצומת דרכים מורכבת במיוחד. למרות ״חיבוק הדב״ שהיא מקבלת מממשל טראמפ בארצות הברית מתברר כי ההססנות, חוסר קבלת ההחלטות, התעסקות בספינים ובמהלכים פוליטיים גורמים לישראל להסתבך עם עצמה סביב תפיסת הביטחון שלה.
טראמפ מבין שתקיפה באיראן משמעותה תקיפות נגד של מאגרי הנפט בסעודיה והמפרץ הערבי, במקביל לתקיפת מטרות אמריקאיות בעיראק, במזרח התיכון והמפרץ הערבי.
אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו ינחת בנתב״ג הוא יידרש לענייני החולין שלו: עדות בית משפט, הדחת ראש השב״כ, הדחת היועצת משפטית, תחזוק הקואליציה וכו׳, אבל גם לדיון הערכת מצב בטחונית.
על השולחן כמה נושאים דרמטיים ודחופים. הראשון - איך ישראל משתלבת במשא ומתן מול איראן, איך היא מעבירה לאמריקאים את הקווים האדומים שלה. שנית - מניעת ההתנגשות בין ישראל לטורקיה בשמי ועל אדמת סוריה. שלישית הוא סוגית התנעת המשא ומתן בין ישראל לחמאס.
כאן על ישראל לבחור צד. האם היא הולכת כבר במהלך החג על גיוס נרחב של עשרות אלפי חיילי מילואים, מפעילה כח צבאי משמעותי מאוד על מנת להגיע להישגים משמעותיים של החלשת החמאס והבאתו לשולחן הדיונים ושחרור חטופים, או שממשיכים בפעולה של לא להחליט באמת - לא צבאית ולא מדינית.
נכון לעכשיו ״חיבוק הדב״ של הממשל האמריקאי הוא מאפשר לישראל עוד לנשום באופן ספונטני, הוא עוד מאפשר לה לנוע בכמה צירים אבל נראה כי בקרוב מאוד החיבור הזה יכול להביא את ישראל לשיתוק מהלכים צבאיים ומדיניים.