1
ואיך ייעצמו עיניך כשאתה יודע שמשפחות החטופים והציבור ישובו להטריד אותך עם 59 החטופים שצריך להחזיר הביתה, ועם המפכ"ל שנשבע אמונים מול המצלמות לחוק ולהחלטות בג"ץ, ועם יוקר המחיה הגואה המייקר לנו את החג ב־15%־20% יותר מבשנה שעברה, ועם אלפי ורבבות משפחות שעומדות בתורים ארוכים לקבל מנה חמה?
איך יכול מנהיג שנאשם בפלילים, ונע בין מנעמי הבלייר האוס לדוכן הנאשמים, להירדם בלילה? כשהוא יודע שאיננו עוד לא מר ביטחון, לא מר כלכלה, לא מר הסברה ולא מר שלום – נותר רק קמפיינר.
וגם המחשבה שהנה כבר ערב חג ואתה כל כך עסוק ויש לך לא מעט בתים ומעונות לסרוק אותם עם הנר ולבער את החמץ, ולך תדע אם תספיק. אני לא הייתי מצליח להירדם, גם על המזרן הנוח שמונח על המיטה הכי מפוארת בעולם. ואתם?
2
ללא כל מחשבה ראויה, ללא עבודת מטה, ללא בחינת המשמעויות לענפי המשק, וכמדינה כנועה ומוכה, מיהרה ישראל לבטל באישון לילה את המכסים על ייבוא מארה"ב, ועוד ידה נטויה. זו הייתה כנראה "מכת מנע" להטלת המכסים של טראמפ, בתקווה שנמצא חן בעיניו, נתרפס, נהיה הראשונים – והנה הוא ילך לקראתנו.
אבל טראמפ, איש עסקים, לקח את שנתנה ישראל, שם בכיס ולא נתן דבר. רק קרא לעולם ללמוד מישראל – "ממילא אנחנו נותנים הרבה לישראל". ובינתיים, שעה אחרי שהודיע שכל מנהיגי העולם "מלקקים את ישבנו" בתחינות לנהל איתו מו"מ, הוא הודיע על הקפאת רוב המכסים והשארתם על 10% בלבד למשך 90 יום.
המכה שהנחית טראמפ על נתניהו איננה רק עליו, וגם לא רק על הבייס שלו. זו מכה עלינו, על כולנו – על תעשיות שלמות, על ענפי חקלאות ועוד. אני מקווה שזה ישתנה ושהנשיא טראמפ יבוא לקראתנו, ולא רק בגלל נתניהו, שלמד השבוע על בשרו את הנשיא הלא צפוי הזה, שביזה אותו (ואותנו) קבל עם ועולם – גם בנושא הכלכלי, גם בנושא הביטחוני וגם בכבוד הלאומי.
3
חוסר האמון בלט תמיד, גם בתוכן השיח בחדרי חדרים ולא מעט בשפת הגוף בדיונים. חלקם ענו לו ישירוֹת ובאומץ, חלקם שתקו וחייכו. מאז ומתמיד ראה בהם נתניהו אנשים יהירים ומתנשאים, מעין "אליטות ישנות" שמרכזות עוצמה רבה בגופים היררכיים וממושמעים, ובעיקר הוא ראה בהם, מיד אחרי שמינה אותם, "מתחרים עתידיים" בפוליטיקה שיש "להשמיד" אותם בטרם יבשילו, למרות "חוק הצינון", שהוא סטארט־אפ פוליטי אישי שלו.
4
במשך 40 שנה סירב זמיר להצעה להיפגש עם מרדכי ולהתנצל בפניו, והנה השבוע זה קרה. בתום הפגישה, שיזם גורם אמצע, הגיעו זמיר ומרדכי להסכמה על ההודעה הבאה: "ליצחק מרדכי נגרם עוול כבד בפרשת קו 300. משרד היועץ המשפטי לממשלה ומשרד פרקליט המדינה דאז הולכו שולל על ידי השב"כ, אשר ניסה לנער מעליו אחריות למותם של שני המחבלים שנתפסו בחיים. השב"כ עיוור את עיני החוקרים וגרם להפנות אצבע מאשימה כלפי תא"ל דאז יצחק מרדכי. אני, יצחק זמיר, באופן אישי מצר על העוול שנגרם לאיציק מרדכי. אני מבין את כאבו ומזדהה עימו, שכן פעל כשורה בפרשת קו 300". עד כאן ההודעה.
5
הדברים ייבחנו כמובן בשטח, במציאות היומיומית ובאתגרים שלפני המשטרה והמפכ"ל – תחת שר "מורכב" וממשלה קיצונית שמובילה הפיכה משטרית – אבל ההצהרה חשובה ומתבקשת.
אני יודע שכלל ראשי ארגוני הביטחון נחושים להיות נאמנים אך ורק לחוק ולציית להנחיות בג"ץ, בתקווה ששום ממשלה לא תעמיד אותם ב"מבחן הנאמנות" הזה לעולם. כי הפגיעה תהיה קשה וחמורה, שכמוה לא ידעה ישראל מעודה, והלוואי ולא תדע.
בינתיים החליטו הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר להדיח משירות מילואים את כל אותם אלה שחתמו על עצומה הגורסת כי יש להפסיק את המלחמה ולהשיב את החטופים, וכי המלחמה משרתת אינטרסים פוליטיים ולא לאומיים.
עולה לי בדמים לומר שאני סבור שהרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר מיהרו לקבל את ההחלטה - שחובקה מיידית על ידי נתניהו, שבירך אותם והודיע כי הם "פעלו נגד שוליים קיצוניים שמנסים להפיל את הממשלה".
אני סבור שזכותו ואפילו חובתו של כל אזרח, בהיותו אזרח, לומר את דעתו ללא כחל וסרק ביום ראשון, וחובתו לבצע את שירות המילואים ביום שני - כאשר את הדעה הפוליטית משאירים בבית. בוודאי ובוודאי כשאין מדובר בסרבנות או באיום בסרבנות. לפיכך החלטת מפקד חיל האוויר בגיבוי הרמטכ"ל עלולה להתברר כשגויה ומוטעית.
זה המקום להזהיר את כולם מפני סרבנות בפועל או איום בסרבנות. צה"ל צריך להישאר מחוץ לוויכוח הפוליטי, גם כשמשרתיו במילואים משמיעים את דעתם כאזרחים בזמן שאינם על מדים.
6
לימים התמניתי לראש ענף עיתונות בדובר צה"ל. זכרתי את המאמר של קשת, והחלטתי שהמחשב באגף המבצעים יפסיק לעשות מה שבא לו. המבצע הראשון שלו נתנו שם דוברותי היה מבצע "דין וחשבון" (השם המקורי היה זוועתי).
7
אני יודע שגם השנה בליל הסדר לא הכל בסדר. אנחנו במלחמה, ישנם 59 חטופים במנהרות חמאס, ידענו שכול ואבל, בנינו נלחמים, יוקר המחיה גואה, הדמוקרטיה שלנו מתנדנדת. נפשנו אינה יודעת מנוחה.
הלוואי והייתי יכול להעביר לכם דרך שורות אלו את הריח המשכר של ההדרים בגינתי. ריח שנותן תקווה ואמונה, שמבשר פריחה ואביב וחירות, ופרי שממשמש ובא.
שנהיה טובים וראויים, שנדע ימים טובים ובשורות טובות. חג שמח ושבת שלום.