בטקס בלטו נוכחותן של הכיפות הסרוגות וכיסויי הראש. רבים רבים מהציונות הדתית מוצאים את דרכם אל כס השיפוט. בתחילה בערכאות נמוכות, כפי שארליך מונה לתפקיד שופט שלום בירושלים, ובהמשך בערכאות הגבוהות כפי שמונה השופט נעם סולברג.
השינוי במערכת המשפט מתרחש. יש יותר מקום לגישה השמרנית, גם אם היא לא השלטת. אבל יש מי שמעוניין באמת ובתמים לשנות את מערכת המשפט לטובה, ויש מי שרוצה רק להתנגח במערכת רק לשם ההתנגחות בה. יש מי שבעיניו מערכת המשפט מוטה לטובת צד אחד וצריך לתקן אותה, ויש מי שבעיניו שופטי בג"ץ הם "שמאלנים אקטיביסטים" שצריך 'להיכנס' בהם, לא משנה מה אומרות העובדות.
הנקודה בה מזדקקת האבחנה הזאת באה ביחס להשבעתם של ארליך לשופט ושל סולברג למשנה לנשיא העליון. אני לא תומך בהחרמה של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, אבל מילא אפשר איכשהו באופן דחוק להבין את הסיבות מאחורי ההחלטה להחרים את עמית.
הפרקטיקה של כיבוד מערכת המשפט לפי מחנאות כזאת או אחרת היא פסולה בעיני – אבל אפשר איכשהו להבין למה מי שנוקט בה, עושה זאת. מי שדורש להתנגח גם בראש מחנה השמרנים במערכת המשפט, השופט סולברג, בשם המלחמה למען שינוי מערכת המשפט, הוא לא מבקש מלחמה למען השמרנות או למען תיקון מערכת המשפט – אלא מלחמה במערכת המשפט לשם ריסוקה בלבד.