משלמים את מחיר ההתחמקות: הטעות שאנחנו חייבים לתקן

פסח הוא חג היציאה מעבדות לחירות. מהי ההגדרה של חופש? רבים ישיבו כי חופש פירושו לעשות כל שברצונך. הממשלה המכהנת הייתה מאמצת הגדרה זו בחדווה, אלא שזו בדיוק ההגדרה של הפקרות.

מה באמת קורה במדינה דמוקרטית, כאשר מי שהגיע לשלטון בדרך חוקית באמצעות בחירות מתחיל לפעול נגד רצון הציבור, והציבור מביע זאת בדרך מפורשת וברורה? לשיטת המשטר שלנו אין תשובה על כך. הרי לא ניתן לקיים בחירות בכל פעם שהציבור לא מרוצה מממשלתו.

מצד שני, תוצאות הבחירות אינן רישיון או היתר להרוס את המדינה, להרוס את שיטת המשטר ולפעול נגד יסודות הדמוקרטיה – להשליט את הממשלה לא רק על הכנסת, אלא גם על בתי המשפט, על שומרי הסף ועל התקשורת. זוהי למעשה הפיכה על ידי השלטון, ולכך נתניהו לא קיבל מנדט.

במציאות הנוכחית קולו של העם אינו נחשב כלל בעיני השלטון. ואין מדובר רק בקולותיהם של החטופים ובני משפחותיהם, קולם של המילואימניקים וקולם של בעלי העסקים שנפגעו. אין מדובר רק בקולם של היישובים שפונו וששיקומם מתעכב, או בקולם של המגזרים החלשים. העם כולו מדבר אל הקיר בפנייתו לממשלה.

כשקול העם הופך לקול קורא במדבר, והשלטון מתעלם ממנו ועושה כרצונו, קשה לומר שאנו חיים במדינה חופשית. במצב כזה משאל עם או בחירות חדשות הם כורח המציאות. ראש הממשלה מסרב לקיימן כי הוא מפחד מן התוצאות. גם לו יש סקרים המראים לו בדיוק את מצבו, והוא נאחז בקרנות המזבח ומסרב לפנות את מקומו.

החשש הוא כי זה גם הגורם העומד מאחרי התנהלותו והחלטותיו של נתניהו בנוגע לניהול המדינה במלחמה. נכון, מנהיג צריך להוביל לא לפי סקרים, אבל מנהיג בדמוקרטיה צריך להוביל את עמו להגשים את המטרות המיטיבות עם העם, ולא את המטרות המיטיבות עם המנהיג בלבד.

בשלטון המקומי קובע סעיף 134 לפקודת העיריות את סמכות שר הפנים למנות ועדה קרואה לרשות מקומית שהמוביל אותה אינו ממלא כראוי לדעת השר את התפקידים שהוטלו עליו. בשלטון הממלכתי, מעל ראש הממשלה ניצב העם – והעם כאמור מביע את אי־האמון הציבורי שלו בממשלה.

רק משום שאי־האמון מובע שלא באמצעות בחירות, השלטון מסרב להכיר בו. זהו מצב נפיץ ומסוכן בכל עת, ובוודאי במהלך מלחמה פעילה. מוועדת חקירה ראש הממשלה נרתע; ממשפטו הוא מבועת; משותפיו לקואליציה הוא מאוים; ומעמו הוא מתעלם. אכן מנהיג למופת.

משבר והזדמנות: מה ניתן לעשות כדי למנוע את ההתפוצצות?

אולי כדאי לבחון גישה שעשויה להתקבל על ידי נציגי שלושת מקורות הסמכות. על פי גישה זו מדינת ישראל תקיים משאל עם בשאלת כינוסה של אסיפה מכוננת לצורך גיבוש חוקה. בחוקה ייקבעו גם סדרי השלטון בישראל והיחסים בין הרשויות.

משאל העם לא יעסוק בשאלת החלפת הממשלה, אלא רק בשאלת כינוסה של האסיפה המכוננת, כך שהשלטון לא אמור להרגיש מאוים ממנו. הקואליציה והאופוזיציה יחתמו על הסכם לקיום משאל עם ולהקמת ועדה לניסוח השאלה שתעמוד במרכזו.

הסינים מרכיבים את המילה משבר מצירוף המילים סכנה והזדמנות. אולי במשבר החוקתי שבו אנו נמצאים טמונה ההזדמנות שרבים מייחלים לה,  להשיב את האחדות והסולידריות למדינה הזקוקה להן נואשות בשעה קשה זו.

בפתחו של חג החירות ניתן גם להוסיף שבפתרון משאל העם והאסיפה המכוננת טמונה גם ההזדמנות של העם לתת ביטוי לחירותו ולזכותו לעצב את סדרי השלטון בארצו.