בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו צייץ בגנותו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, כאשר הציוץ שלו נפתח במילים המלבבות "לך תזד**ן". איזה אירוע דיפלומטי מחריד. בשרו של כל אדם שעיניו אינן בראשו נעשו חידודין חידודין. איך יכול בנו של ראש הממשלה לכתוב כך לנשיא מדינה זרה?
ובכן, כאשר בוחנים את הציוץ אליו הגיב נתניהו הצעיר, קוראים שמקרון – גם אם לא במודע – מקדם את השבעה באוקטובר הבא. חד משמעית. מקרון קורא אחרי כל מה שעברנו, אחרי שהוכח מיהו האויב שעומד מולנו, לתת פרס לטרור ולהקים מדינה פלסטינית בלב ישראל – שמונה קילומטרים בלבד מגוש דן.
הטבח שייצא אל גוש דן מיהודה ושומרון יהיה רחב היקף פי כמה מהטבח בעוטף, ולו מהסיבה של צפיפות האוכלוסייה. אחרי השבעה באוקטובר עלינו לבחון את המציאות בעיניים מפוכחות. אי אפשר להיכנע לסיסמאות הנוחות על אהבה ושלום – כאשר בצד השני של הגדר יש את מי שרוצה לעשות איתך הסכם, רק כדי שיהיה לו קל יותר לנעוץ לך סכין בגב מאוחר יותר.
רב המרצחים יאסר ערפאת, מי שעמד בראש הרשות הפלסטינית לפני אבו מאזן, אמר את הדברים באופן ברור. ההסכם עם ישראל נועד לשם הפרתו. הוא הזכיר את ההיתר באיסלאם לשקר לכופרים בכדי לנצח אותם בזמן אחר. כך עשה מוחמד עצמו בהסכם חודייבה – וערפאת השווה את הסכם אוסלו להסכם חודייבה לא פעם.
הרשות הפלסטינית מסיתה באופן קבוע נגד יהודים ונגד ישראל. היא מממנת מחבלים בבתי הכלא מזה שנים רבות. ההבדל בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס הוא אחד – הרשות הפלסטינית מוכנה להיכנס לתהליך מדיני בכדי לקבל משהו, שבעזרתו היא תתקוף את ישראל כשהיא חזקה יותר.
כך עשה מוחמד בהסכם חודייבה, כך עשה ערפאת בהסכמי אוסלו – וכך ייעשה בכל ניסיון להגיע לשלום עם מי שמאמין שאנחנו, היהודים, בני הקופים והחזירים ושהמצווה הגדולה ביותר היא לערוף את ראש הגברים ולאנוס את הנשים. זה האויב איתו אנחנו מתמודדים.
הרשות הפלסטינית בכל 30 בקירוב שנות קיומה לא פעלה בכדי למתן את יחס האוכלוסייה הפלסטינית כלפי מדינת ישראל ואף ייצרה ודרבנה טרור. כמובן, השאיפות של הרש"פ, בדיוק כמו חמאס, כוללות את כל שטחי ישראל.
לא קווי 67' ואפילו לא קווי 48'. הכל. לתת לגוף הזה אחריות על מדינה – זה מעשה טירוף. על הדרך, אל תשכחו מי האוכלוסייה. כשמדינת ישראל יצאה מעזה בשנת 2005, היא מסרה את השטח לרשות הפלסטינית. כמו שחמאס זרק מהגגות את אנשי הפת"ח בשנת 2007, כך הוא יזרוק מהגגות את אנשי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון – ביום בו מדינת ישראל תצא מהמקום.
אבל הבחירה בין חמאסטן לפתחסטן היא בחירה מזוויעה. בדיוק כמו חמאס, הרשות הפלסטינית אחראית לאינספור יהודים הרוגים בשם הקריאה לג'יהאד. פעילי גדודי חללי אל אקצא של הרשות הפלסטינית השתתפו באופן פעיל בטבח השבעה באוקטובר, כולל בחטיפה והתעללות באחינו ואחיותינו – והתגאו בכך באופן רשמי. חמאס תפס את מרכז תשומת הלב של העולם ושלנו בגלל שהוא הוביל את המתקפה המזוויעה, אבל לצדו השתתפו מחבלים נוספים – כולל משורות הרשות הפלסטינית.
גם אם נשים בצד את השתתפות המחבלים מהרשות הפלסטינית באירועי השבעה באוקטובר וגם אם נשים בצד את הכמות של השוטרים הפלסטינים שביצעו פיגועים רצחניים – אי אפשר להתעלם מהאמירות של בכירים משורות הרשות הפלסטינית ששיבחו והיללו את טבח השבעה באוקטובר.
קחו למשל את ג'יבריל רג'וב, אדם נחמד ביותר שיצא לי לפגוש לפני מספר שנים. רג'וב החביב גורש ללבנון לאחר שהשתתף באינתיפאדה הראשונה. האדם הנחמד הזה גייס סוכן שמטרתו הייתה לרצוח את אריק שרון, ואחרי הסכמי אוסלו הוא מונה להיות ראש הביטחון המסכל – המקבילה הפלסטינית של השב"כ. היום האיש החביב הזה הוא בסך הכל יושב ראש התאחדות הכדורגל הפלסטינית. אה, הוא גם מזכיר הוועד המרכזי של הפת"ח.
רג'וב הוא אדם כל כך חביב, שיכול להיות שהוא יחליף את אבו מאזן לאחר מותו. רג'וב סבור שטבח השבעה באוקטובר הוא חלק מ"מלחמת מגן מלאה בעלילות גבורה" אשר מהווה חלק מהמלחמה ש"העם הפלסטיני נלחם מזה 75 שנים". רג'וב אפילו היה מספיק מנומס כדי להזהיר אותנו ש"הפיצוץ הבא והעוצמתי יותר, עם אלימות רבה אף יותר, יתרחש בגדה המערבית". רג'וב הוא לא חלק מחמאס, או בקיצור, לפי עמדת מקרון, לכו תביאו לו מדינה. רג'וב הוא כמובן שם קוד.
עמאד רווידי, שגריר הרשות הפלסטינית בעיראק אמר בשבעה באוקטובר בהתייחס לטבח שאזרחי ישראל הם לא חפים מפשע אלא חיילים שמאפשרים את המצור על עזה. עבאס זכי שמכהן בוועד המרכזי של הפת"ח אמר "אנו מודים לגדודי עז א-דין אל-קסאם על שביצעו הכנות אלה. כאשר הם קיבלו את ההחלטה, הם ידעו איך לסיים את העבודה".
איאד ג'ראד מהפת"ח אמר כי טבח השבעה באוקטובר הוא "מקור לגאווה, לגבורה ולכבוד עבור העם הפלסטיני". חבר המועצה המהפכנית של הפת"ח ג'מאל אל חואייל אמר לנוח מראות הטבח "אינשאללה נראה תמונות דומות בגדה המערבית".
אפשר להמשיך עוד ועוד. אין סוף לאמירות המחליאות של בכירי הרש"פ והפת"ח בנוגע לשבעה באוקטובר. כשמקרון מתכוון להקים מדינה פלסטינית "בלי חמאס", הוא מתכוון לתת את אותה מדינה לחבורת המרצחים המטורפת הזאת. מי שלא מבין את הסכנה במדינה פלסטינית חמושה במרכז הארץ, לא למד כלום מהשבעה באוקטובר.
בעזה עוד היה מדובר בתא שטח יחסית קטן – 365 קמ"ר. יהודה ושומרון הוא תא שטח גדול פי כמה – 5,860 קמ"ר. מי שחושב שהדבר הנכון הוא להקים בתא השטח הזה מדינה פלסטינית, חי באשליות שהיא לא תהפוך למדינת טרור – או שפשוט לא אכפת לו מזה, כי הוא יהיה על המטוס הראשון לחו"ל ברגע שנתחיל להישחט פה ברחובות.
אז אפשר לא לאהוב את הסגנון שיאיר נתניהו נקט בו. אולי היה אפשר לנקוט באיזו דרך יותר דיפלומטית או מה שזה לא יהיה. אבל בסופו של דבר, כשנשיא של מדינה אירופאית חזקה מודיע שהוא החליט לקדם הקמה של מדינת טרור שתביא לרצח אלפי ישראלים בלב מדינת ישראל, המסר, דיפלומטי ככל שיהיה, לא יכול להיות תקיף מספיק ללא חתימה של המילים הללו - לך תז***ן