מאז שנפתלי בנט החל את החזרה שלו לזירה הפוליטית כתבתי שוב שוב על כך שמדובר באיש ימין קיצוני שעמדותיו קרובות לעמדות סמוטריץ' ובן גביר, ובנוכל פוליטי, שעליו רשומה ההונאה הפוליטית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל שבמסגרתה הבטיח שלא יישב עם מפלגות ערביות ושלעולם לא ייתן את ידו לכך שלפיד יהיה ראש ממשלה. עקב כך, חלקכם לבטח שואלים מה יש לי עם בנט, והתשובה היא כי בעוד שממש לא אכפת לי שאנשי ימין מובהקים יצביעו עבורו, הכוונה של אנשי מרכז-שמאל רבים להצביע עבורו היא טירוף שיוביל להתאבדות פוליטית קולקטיבית.

מן המפורסמות שלמחנה המרכז-שמאל יש נטיות פוליטיות אובדניות שבכל מערכת בחירות מביאות את הניצחון למחנה הימין, והפעם זו לא רק החלטה פוליטית שגויה אלא "הצבעה אסטרטגית" לימין על מלא. אני מתכוון אפוא לעשות ככל יכולתי כדי שמחנה המרכז-שמאל לא יולך שולל אחר מפלגת ימין שבראשה עומד מאחז עיניים פוליטי.

בנט ולפיד (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)
בנט ולפיד (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)

נכון לעכשיו, הסקרים מלמדים שכמעט כל מי שמתכוון להצביע עבור בנט בבחירות הבאות, מגיע מקרב תומכי מפלגות המרכז-שמאל – וכמו החלילן מהמלין, הוא יודע היטב איזו מנגינה לנגן כדי למשוך אותם אחריו. הם חושבים שהם ישתמשו בבנט כמו באדיוט שימושי כדי להפיל את נתניהו, אבל בעצם הם הם האידיוטים השימושיים של בנט. אנשי מרכז-שמאל חושבים שהם שומעים "אני אחליף את ביבי" ו"תמיד הייתי איש מרכז ליברלי" בלחן המתנגן, אבל בנט בעצם מוביל אותם אחריו לתוך נהר הימין הגדול, אם לממשלת ימין בראשותו ואם לממשלת ימין בראשות נתניהו.

ועד אז, הוא ימשיך לנגן את המנגינות שכה ערבות לאוזניהם של בוחרים כה רבים ממחנה המרכז-שמאל. כך, למשל, לאחר שאנשי תקשורת ימניים תקפו אותו ב-X (לשעבר טוויטר) על כך שלא גינה את מכתב הטייסים נגד המלחמה, בציוץ התגובה שלו, הוא טען שבניגוד להאשמה שהוא לא גינה את מכתב הטייסים, הוא התייחס לאיומי "הפסקת הההתנדבות" שוב ושוב בעבר – מה שרחוק מלהיות נכון. בנט צייץ רק פעם אחת נגד הסרבנות הפוליטית, בתחילת מרץ 2023, וזה הכל. גם כשהאיום בסרבנות פוליטית הפך לגל של סרבנות בפועל, ביולי-אוגוסט-ספטמבר, הוא לא צייץ מילה על כך.

אבל הדבר העיקרי שתפס את תשומת ליבי היה הניסיון של בנט להסיט את הדיון מכך שלא גינה את הסרבנות, לדיון בכך שהממשלה הנוכחית לא מגייסת חרדים. בנט הסביר בפאתוס שמבקריו עסוקים בניסיון לפגוע בו "כי הם רוצים להנציח את ממשלת המחדל וההשתמטות". הייתי צריך לקרוא את זה פעמיים כדי להאמין שבנט ביקר את הממשלה על אי גיוס חרדים. הרי הוא היה חבר בממשלות נתניהו במשך שנים, ולא פעל בשום צורה למען גיוס חרדים בצבא. אפילו כשהיה שר הביטחון, הוא לא עשה כלום כדי לגייס את החרדים. למעשה, בתקופת כהונתו כשר ביטחון התגייסו הכי מעט חרדים בהשוואה לשנים שקדמו לכך (מאז שצה"ל החל למדוד את מספר החרדים המתגייסים בשנת 2014). 

נפתלי בנט ואביגדור ליברמן (צילום: מרק ישראל סלם)
נפתלי בנט ואביגדור ליברמן (צילום: מרק ישראל סלם)

ב-2021 הוא פרסם את "תכנית בנט לשילוב חרדים בתעסוקה" שעיקרה שחרור חרדים לצאת לעבוד "באמצעות פטור מגיל 21 במקום 24". בנט הסביר כי "מדינת ישראל, באמצעות חוקי הגיוס, גוזרת חיי עוני ותלות על מאות אלפי חרדים" (אגב, אמירה נכונה בהחלט) ולכן יש להוריד את גיל הפטור, כדי שיוכלו לצאת לעבוד וללמוד.

כלומר, בנט לא רק שלא יצא נגד אי-גיוס חרדים אלא תמך במתן פטור מגיוס לחרדים בגיל מוקדם יותר. בזמנו, הסכמתי לכל הצעותיו של בנט, רק חשבתי שצריך לתת את הפטור לחרדים כבר מגיל 18, וכך לבטל את שליטת העסקנים החרדים עליהם תכך איך שהצעירים החרדים מגיעים לבגרות. 

כראש ממשלה, בנט קידם חוק גיוס שהרחיב את הפטור שניתן לחרדים. אחרי שהחוק עבר בקריאה ראשונה, הסביר בנט כי ""הערב העברנו בקריאה ראשונה תיקון חשוב לחוק הגיוס שמוריד את גיל הפטור, תוכנית שלמענה פעלתי במשך שנים... הורדת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים לגיל 21 תאפשר לצעירים חרדים לצאת ללמוד מקצוע בגיל הגיוני, לעבוד בעבודה איכותית לאורך חייהם ולפרנס את משפחותיהם בכבוד".

כשבנט פרסם את התוכנית שלו להחרבת הפטור מגיוס לחרדים, כדי שייצאו לעבוד וללמוד, הוא הזהיר כי "האנטי חרדים הקיצוניים" יתנגדו לכך כי הם "מעדיפים שיהיה את מי לתקוף יומם ולילה, ('החרדים אשמים בהכל!!'), למרות שהם יודעים שצה"ל בכלל לא ערוך לקלוט אלפי חרדים על צרכיהם". כיום הוא מאמץ את האותו השיח בדיוק של "האנטי חרדים הקיצוניים", וזה לא כי הוא חושב שהתוכנית שהציע ב-2021 או שהחוק שקידם כראש ממשלה היו שגויים, אלא משום שהוא יודע שזו מנגינת החליל שתמשוך מצביעי מרכז-שמאל ללכת אחריו.