פרשת ההדלפות החדשה שבחקירת השב"כ ומח"ש אינה חקירה שאנו רואים רבות כמוה במחוזותינו. זוהי אינה עוד חקירת משטרה שמתנהלת לפי כללים ידועים, והיא מצריכה התייחסות שונה והסברים על אופן התנהלותה. יש לשים לב ל-5 נקודות מרכזיות שעשויות לשפוך אור על החשדות, אופן החקירה ולאן היא הולכת.
מה הן העבירות שבלב הפרשה?
בשלב זה לא נחשפו באופן רשמי העבירות שמח"ש מייחסת לחשוד העצור בפרשה אך על פניו נראה כי מדובר בהדלפת מידע סודי: העברת מסמכים מסווגים ללא הרשאה לגורמים שאינם מוסמכים. כרגע אין טענה שהעברת המסמכים עלולה לגרום לפגיעה בביטחון המדינה. בנוסף קיים חשד לביצוע עבירה של שימוש לרעה בסמכות, במסגרתה יש להוכיח שהדלפת המידע בוצעה תוך ניצול לרעה של סמכויות או גישה למידע מסווג. בנוסף נראה כי ישנו חשד לשיבוש הליכי חקירה שכן קיימת טענה שלפיה החשוד השמיט מידע כלשהו, לפני החקירה, כשהוא ידע שהולכת להיפתח כזו.
מה ההבדל בין חקירות שב"כ לחקירות מח"ש?
שב"כ הינו גם גוף חוקר, אולם גם גוף שאוסף מודיעין. לכן, נשאלת השאלה "מי יחקור את החוקרים?". הדבר תלוי באופי העבירה ובנסיבות המקרה. כאשר עובד שב"כ חשוד בעבירות פליליות רגילות שאינן קשורות לתפקידו הביטחוני, החקירה מתבצעת על ידי משטרת ישראל, בדומה לכל אזרח אחר. במקרים אלו, אין לעובד חסינות מיוחדת, וההליך הפלילי מתנהל בהתאם לחוק. לעומת זאת, כאשר עובד שב"כ נחקר בנוגע לעבירות שביצע במסגרת תפקידו החקירה עשויה להתבצע על ידי גופים פנימיים של השב"כ, כגון מחלקת הפיקוח והבקרה או היחידה לחקירות פנימיות. במקרים מסוימים, ובכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה, החקירה עשויה להתבצע גם על ידי גופים חיצוניים, כגון מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) או גופי חקירה אחרים, בהתאם לחומרת המקרה. במקרה זה, נקבע כי הגוף החוקר יהיה מח"ש משיקולים שונים שחלקם אינם מותרים לפרסום.
מה המדיניות העמדה לדין של רשויות האכיפה בנוגע להדלפת מסמכים?
המדיניות מתייחסת בעיקר להדלפות של מידע סודי או חסוי ולאיזון בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין ביטחון המדינה, תקינות השירות הציבורי וחסיון מידע רגיש. רבות תלוי בתוכן המידע ולכן יש לבחון את סוג המידע. האם מדובר במידע ביטחוני מסווג או שמא מידע פנימי או אדמינסטרטיבי. מתוך האפשרויות האלה, יש לבחון גם האם מדובר בהדלפת מידע לתקשורת לצורך חשיפת שחיתות שלטונית או ביקורת שלטונית. נקודות האיזון ישתנו בין סוג המידע ומטרת ההדלפה.
נושא נוסף שיבחן הוא כאשר ניתן להוכיח יסוד נפשי של כוונה לפגוע בביטחון המדינה או באינטרס ציבורי. האם מדובר בהדלפה שנעשתה ממניע כספי או אינטרס פוליטי. לגבי הדלפות לעיתונות קיימת מדיניות מצמצמת בהעמדה לדין של עיתונאים. מסיבה זו, במקרים רגישים ההחלטה לפתוח בחקירה או העמדה לדין טעונה אישור אישי של היועץ המשפטי לממשלה.
מה צפויות להיות הפעולות הבאות של החוקרים?
מדובר בחקירה שנמשכת כבר כמה שבועות, כך שיש להניח שחלק ניכר מפעולות החקירה המרכזיות והעיקריות כבר בוצעו. נראה שהשלב הבא יהיה לחקור גם את הגורמים שקיבלו את החומר, בהם העיתונאים. לא ברור אם אלה כבר נחקרו, אולם יש סיכוי גבוה שכן. בנוסף, בסופו של דבר לא יהיה מנוס מלחקור גם את השר שיקלי, שלפי שעה נראה כי טרם נחקר.
עו"ד גיל דחוח, מומחה בעבירות הצווארון הלבן, יו"ר ועדת עבירות כלכליות בלשכת עורכי הדין