מדוע המדליף מהשב"כ זכה לטיפול כה כוחני? | גאולה אבן סער

על אף שהדלפת מידע באופן בלתי מורשה היא עבירה על החוק, התגובה הכוחנית של שב"כ כלפי המדליפים מופרזת וריבוי המקרים מעידים אובדן אמון בארגון ובעומד בראשו, במיוחד כשהאכיפה מול צד אחד של המפה הפוליטית

גאולה אבן סער  צילום: באדיבות המצולם
ראש השב"כ החדש רונן בר נחשף לראשונה. צילום: שלומי גבאי, וואלה! | צילום:

נראה שאין מחלוקת על כך שחשיפת המידע לא פגעה בביטחון במדינה. על כן, השימוש בכלים שבהם מתבצעת חקירת עבירות ביטחוניות נראה נקמני ומופרך. לא הובהר מה הצורך במעצר של אותו עובד השב"כ. האם נשקפת ממנו מסוכנות? מדוע לשלול את זכות ההיוועצות בעו"ד, שהיא זכות יסוד של הנחקר כאדם וכאזרח? האם מדובר בטרוריסט שהוא בבחינת "פצצה מתקתקת"? כמו כן, העובדה שחקירה זו החלה בעקבות פרסום תקשורתי מביך על ראש השב"כ, בגין חקירת סרק בעלת ממד פוליטי, מטרידה עוד יותר.

ראש השב''כ, רונן בר
ראש השב''כ, רונן בר | צילום: אבשלום ששוני

שימוש בכלים הכבדים, של חקירה פלילית בכלל ושל עבירות ביטחוניות בפרט, חייב להיות מבוסס על אמות מידה שוויוניות, ברורות, שקופות ומובנות לכל. שימוש בררני ולא שוויוני בכלים אלה בכלל, וגחמני ונקמני בפרט, פוגע קשות בתחושת הצדק ומערער את יסודות האמון בגופי החקירה והאכיפה.

מאבטחי השב''כ של המשלחת הישראלית לאירוויזיון
מאבטחי השב''כ של המשלחת הישראלית לאירוויזיון | צילום: באדיבות כאן

למרבה הצער, כבר התרגלנו בישראל לשימוש בררני בסמכויות אכיפת החוק כלפי פוליטיקאים. החקירות כולן, המוצדקות והמופרכות, מכוונות כמעט תמיד רק כלפי צד אחד של המפה הפוליטית. זליגת תופעה חמורה זו, גם לעולם "החקירות הביטחוניות" בכלל ובעלות הזיקה לפרסומים תקשורתיים בפרט, מוסיפה לתחושת אי־הצדק בקרב ציבורים רחבים. שיקום מערכות חשובות אלה יתבצע כשכללים ברורים ושוויוניים לאכיפת החוק ינחו את פעולתן. בהיעדר הכללים, אמון הציבור בהן יוסיף להתערער.

תגיות:
שב"כ
/
מעריב סופהשבוע
/
הדלפות
/
רונן בר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף