1. הם לא מתכוונים לעצור
אם נדמה את ישראל לגוף האדם, הרי שבתחילת הכאוס הנוכחי הגוף סבל מזיהום מקומי. דלקת שהתפשטה. חום, שהפך לחום גבוה. אחר כך העניינים החלו להתדרדר. הזיהום התפשט. נמק אחז בכמה איברים. האנטיביוטיקה לא הועילה. הרופאים ניסו לעשות משהו, אבל לשווא. זה לא היה זיהום חיצוני ולא נגיף שחמק מאיזו מעבדה וחדר לתוכנו. זה היה תהליך אוטואימוני. מערכת החיסון שלנו תקפה את עצמה והחלה להתמוטט.
בחודשים האחרונים המצב התדרדר והפך לקריסת מערכות. בהתחלה נזקקנו לחוסם עורקים, אחר כך לכריתת חירום, אחר כך לניתוח גדול, מציל חיים. היום כבר ברור שצריך החייאה. או נס. או גם וגם. ההתקפה המופרעת של הביביזם על המדינה נכנסת לשלביה הסופיים. הם לא מתכוונים לקחת שבויים והם לא מתכוונים לעצור. הביטחון העצמי בשמיים, ואפילו השמיים אינם הגבול.
את ההשראה הם מקבלים מהנעשה מעבר לים, באמריקה. הם רוצים להיות כמו טראמפ, רק מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר. מה שאנחנו רואים כאן, מסביב, זו טראמפיאדה. אלא שבניגוד לארה"ב של אמריקה, שיכולה להרשות לעצמה טראומה מהסוג הזה, המקרה שלנו שונה. אין לנו מערכות הגנה מתאימות. אין לנו חוקה. אין לנו שני אוקיינוסים שאופפים אותנו משני הכיוונים. אין לנו נושאות מטוסים, ואין לנו הגבלת קדנציות, ואין לנו מערכת ותיקה של איזונים ובלמים או הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם. כל מה שיש לנו, זה אותנו. האנשים שאמורים לצאת ולהילחם להצלת הדמוקרטיה שלהם וערכי היסוד שעליהם הוקמה מדינתם. אגב, זה לא מעט.
צריך להוסיף שאת הקריאה להמונים להפגין מול השב"כ השמיע הטפיל הנ"ל ממקום גלותו כשהוא מוקף בשלושה מאבטחי שב"כ. מדובר באותו שב"כ, אגב. בימים שבהם בני גילו נקראים לסבב רביעי או חמישי במילואים, "הציוני הנלהב" מנסה לפרק את שירות הביטחון הכללי בעודו מאובטח על ידיו בעלות של מיליונים, אף שאין לה כל הצדקה. וזה עובר בשקט.
כמעט לא עובר יום בלי שתונחת התקפה אלימה, ארסית ובוטה כלשהי מטעמה של מכונת הרעל על ראשו של מי מאלה שמסכנים אותה. עכשיו, זוהי המשמרת של רונן בר. אני מתפלל שיחזיק מעמד. שלא יישבר. אסור לו לפרוש לפני שחקירת קטארגייט תושלם. אסור לו לפרוש בלחץ הנוכחי, גם ברמה העקרונית.
כניעתו לערב־רב שמקיף אותו עכשיו תתפרש כחולשה נוספת של המערכת. זה יגביר להם את התיאבון, הבולמוסי גם ככה. הם יעברו הלאה. זה מה שהם עושים מאז 7 באוקטובר. מסתערים על כולם, אחד אחד, כל מטרה בזמנה. מפנים את השטח. סוגרים חשבון.
הוא לקח סיכון לא מחושב. כשחשבון הדמים הוגש, הוא מסרב לשלם אותו. הוא יוצא לסבב אלים של גבייה אצל כל מי שכיהנו תחתיו בתפקידים כלשהם, במטרה לסגור את החוב בלי שהוא עצמו יצטרך להכניס יד לכיס. בדיוק כפי שהוא נוהג כל חייו.
הם הצליחו לפורר את שירות הביטחון הכללי, הם הצליחו לפרק גם אותו. הארגון הזה נלחם יום־יום, שעה־שעה, דקה־דקה, על חיינו. סביב השעון. בג'נין וטול כרם, בח'אן יונס ורפיח, במחנות הפליטים ובקסבות ובערים ובעיירות ובאוטובוסים ובכל מקום.
אתם מתארים לעצמכם מה הנזק שנגרם ליכולתו של השב"כ לגייס סוכנים ולהפעיל סוכנים ולייצר מודיעין שמקורו ביומינט (סוכנים אנושיים) עכשיו, אחרי שמתברר שהחומרים הכמוסים ביותר שאותם סוכנים מביאים, נגנבים ומוצגים לעין כל?
אחרי שה"בילד" פרסם את החומר וספג ביקורת על מידת אמינותו, הגרמנים ביקשו הוכחה גולמית. הם ביקשו את חומר הגלם. את המסמכים המקוריים, בערבית. ביקשו, וקיבלו. לנתניהו יש קשר רב־שנים עם ראשי ה"בילד". זה כנראה הועיל. הנגד ארי רוזנפלד התבקש על ידי אנשי נתניהו לגנוב גם את המסמך הגולמי, וסיפק את הסחורה. המסמך הועבר באותו מסלול עברייני, שלא לומר בוגדני, לידי כלי תקשורת זר.
המסמכים הללו, שפורסמו מאחורי גבה של הצנזורה, גרמו נזק עצום לביטחון המדינה וסיכנו חיי לוחמים וחטופים. ומה נסגר עם זה? מה שנסגר עם זה שהם מחוקקים עכשיו חוק שיהפוך את כל זה לחוקי, באמתלה השקרית ש"מסתירים חומרים מראש הממשלה".
מיותר להזכיר כאן שאי אפשר להסתיר חומרים מראש הממשלה. למזכירו לענייני מודיעין, קצין בדרגת אל"ם שמוצב בלשכת ראש הממשלה, יש הרשאה להיכנס בכל רגע נתון באמצעות זיהוי וקוד אישי למאגר המודיעין הגולמי הגדול של אמ"ן, של המוסד ושל השב"כ, ולשלוף משם מה שהוא רוצה. ולכן, אין בחוק המופקר והמטורלל החדש שלהם, שנועד להכשיר בדיעבד את השרץ, שום צורך או תועלת. יש בו רק דבר אחד: כאוס והשמדה של ליבת הסוד הישראלית.
2. לנרמל את הכל
בתחום הפלילים, מה שקורה כאן מוגדר כ"חיסול חשבונות בעולם התחתון". בתחום הלאומי, זהו פשוט אסון. הוקמה כאן קואליציה שמטרתה חיסול חשבונות. לא שיקום המדינה, לא הבראת הכלכלה, לא שיקום המעמד הבינלאומי, לא ביצור הביטחון. חיסול חשבונות. זה האירוע.
אז סמוטריץ', שבילה לא מעט זמן במעצר באותם ימים ונחשד בכוונה לבצע פיגוע בנתיבי איילון, פורע עכשיו את החשבון מול השב"כ. שני אלה, סמוטריץ' ובן גביר, לקחו את רעיונות הכהניזם, תרבתו אותם, בייתו אותם, התאימו אותם ללשון החוק הנוכחי והעבירו אותם בדרך עוקפת היישר למרכז הממשלה. הגורם היחיד שמנע מזה לקרות עד לא מזמן, היה נתניהו. מאיפה אני יודע? נתניהו עצמו אמר את זה. בין היתר, באותו ריאיון ליונית לוי ("בן גביר לא יהיה שר בממשלתי"). נתניהו התהפך. במאמציו להימלט מאימת הדין, הוא נרמל את הכהניזם. אם כדי לחמוק מהמשפט הוא צריך להתחפש לכהנא, לו יהי. יחד איתו, הוא גורר מדינה שלמה.
הלאה: החרדים? הם לא בענייני נקמה. הם בענייני שליטה. הם צריכים דבר פשוט: להמשיך את הפטור הגורף משירות לתלמידי הישיבות ולהמשיך את החיבור המהיר והאבסולוטי לעטיני השפע ולקופת המדינה. אם צריך בעבור זה למשכן את המצפון, את הערכים ואת ביטחון המדינה, לו יהי. הם שולטים בוועדת הכספים כבר 15 שנה, הם שולטים במשרד הפנים, הם שולטים במשרד הבריאות, הם שולטים במשרד הדתות, הם מנהלים את החשבונות והכספים שזורמים למדינה בזכות הכוחות הנאורים, היצרניים, המדעיים, הטכנולוגיים והציוניים שבה. כל עוד זה נמשך, מבחינתם הכל מותר.
אם תחפשו, תמצאו שגם הליכוד עמוס בנוקמים. מדודי אמסלם, שהובל באזיקים לבית המשפט והומלץ לכתב אישום בפרשת החבורה הירושלמית, ומאז נשבע לפרק את המערכות שהעזו לחקור אותו, דרך משה סעדה, שלא הצליח להיות ראש מח"ש אז הכריז מלחמה על מח"ש ומשרד המשפטים, וחנוך מילביצקי, שהוענש על ידי לשכת עורכי הדין והחליט לסגור אותה, והרשימה הזו יכולה להימשך לנצח.
3. עונה בחזרה
איזנקוט מדמה את מה שקורה כאן למשחק הילדים ההוא: "אתה מכיר את זה, המשחק עם הקרוקודילים והפטיש, שכל רגע קופץ למעלה ראש אחר ואתה צריך להכות בו עם הפטיש, ואתה כל הזמן מחפש את הבא שיקפוץ, אז זה מה שקורה והכל מסך עשן. עד לא מזמן הוא קרא לכולם סוכנים אמריקאים, ועכשיו הוא הפך להיות מריונטה אמריקאית. גם בנושא איראן, זה הכל האמריקאים, אנחנו נמלה על גבו של הפיל. וגם בסיפור עזה, הכל זה סטיב וויטקוף והאמריקאים ותוכנית ההגירה וכל זה. הוא בונה רק על טראמפ, בלי לעשות שום דבר כדי לנסות לייצר מציאות".
"בתחום החטופים, הוא מנסה לספר סיפורים, אבל זה לא יעזור לו. יש החלטה של הממשלה שלו, שמבוססת על התוכנית שלו ממאי בשנה שעברה, והוא בורח מזה. הוא יוצר מוץ וערפל כדי שלא נזכור או נשכח, וזה מצליח לו. ביבי הגדול וביבי הקטן, שזה רון דרמר, פשוט עובדים בזה. הקבינט לא קיים, השרים לא יודעים כלום, לא בקיאים במצב, לא שולטים, והקבינט לא כשיר למשימתו. הקבינט, על פי חוק, אמור למנות 11 אנשים. זה לא קבוצת כדורגל, זה קבינט מדיני־ביטחוני. זו רשימת קלון שנרדמה לא רק ב־7 באוקטובר, אלא כל השנה שקדמה לו. הם נרדמו כשקם האוהל של חיזבאללה, הם נרדמו בפיגוע במגידו, בפיגוע בפארק הירקון, בכל ההתרעות של אמ"ן, של הרמטכ"ל, אפילו שלנו".
"זו ממשלה בלי מצפן אסטרטגי. האמריקאים עומדים לצאת מסוריה, זו בעיה אסטרטגית חמורה, ייווצר כאן ואקום שהטורקים שואפים להיכנס אליו, האיראנים יכולים לחדור לדרום סוריה – והם כאן מתעסקים בשטויות. נתניהו מסתכל על כל זה כמו שופט במשחק פינג פונג. אף מטרה ממטרות המלחמה לא הוגשמה, אחרי שנה וחצי. למרות שאת כל זה אמרנו לו עוד כשהיינו בקבינט. ולא רק המלחמה. תחזור לנאום שהוא נאם כשהממשלה הושבעה. הוא הציג שם ארבע מטרות: שיקום הכלכלה, השלמת מעגל השלום עם סעודיה, המשילות והמלחמה בפשע, והסרת האיום האיראני. מה מזה הוגשם? כלום ושום דבר".
"זה מתחיל ב־2018 ו־2019. הם, כרגיל, מנסים להפיל את זה על כל האחרים. אומרים שאני אישרתי את הכסף הקטארי. מה קרה בשטח? בשטח מי ששלח את יוסי כהן לקטאר זה נתניהו. כשנדרשתי לחוות דעתי, אמרתי שאם תהיה דרך לוודא שהכסף מגיע למשפחות הנזקקות, אנחנו לא מתנגדים. היה דיון גדול ב־7 בנובמבר, בעקבות עבודת מטה של המל"ל של מאיר בן שבת והמוסד של יוסי כהן. היה ויכוח. ליברמן התנגד לכסף הקטארי. השב"כ התנגד. אני בחנתי את זה עניינית. וכך נקבע שנייצר פיקוח על הכסף. מוחמד אל־עמדי מקטאר יקבל את הכסף בנתב"ג, יכניס את המזוודות לרצועה, הכסף יחולק ב־8 נקודות חלוקה, הכל יצולם ויפוקח, כל מי שמקבל את הכסף ישאיר חותמת בטביעת אצבע".
הוא שינה את פני המזרח התיכון, אמרתי לאיזנקוט, הוא החליש מאוד את איראן, חמאס חטף את הקשה במכותיו, חיזבאללה כנ"ל, מוחמד דף ויחיא סינוואר וחסן נסראללה כבר לא איתנו. "זה נכון", אמר איזנקוט, "אלה הישגים יפים מאוד, וצה"ל והשב"כ והמוסד ראויים כאן לכל שבח, אבל אנחנו שנה וחצי מתחילת המלחמה, יש לנו יתרון אדיר בעוצמות ויכולות, הפעלנו את כל הכוח של צה"ל בעזה, ויש עוד 59 חטופים, וחמאס חזר לכוח של 30 אלף מחבלים.
"אז אומרים לנו שצה"ל השתלט על 30% מהרצועה ולא מספרים ש־20% מהרצועה זה הפרימטר ו־10% זה המסדרונות. ושר הביטחון מפרסם הודעה ואומר ש'המדיניות היא של הצבא, אנחנו רק נותנים גיבוי'. זה טירוף מערכות. הם ממשיכים עם המניפולציות שלהם, על בסיס יומי, כדי לערבב את הציבור. נתניהו חוזר ואומר שלא 'יעצור את המלחמה', כאילו שמישהו כאן חושב שצריך לעצור אותה. ההבדל הוא בהבנה שאת המלחמה בחמאס צריך להמשיך כל הזמן, בכל הדרכים. זה לא זבנג וגמרנו. בריאיון הראשון שלי אחרי שהשתחררתי אמרתי שצריך לשאוף לחיסול מוחלט של חמאס. נתניהו באותו זמן שאף לחיזוק של חמאס. זו הקונספציה והיא כולה שלו, נטו. הדבר היחיד שהוא יודע לעשות זה זריעה מחדש של הנרטיב, ברוורס. לאחר מעשה. בזה, הוא הכי טוב".
4. היום לפני
תזכורת: הכהניזם הוא אידיאולוגיה ימנית קיצונית לאומנית וגזענית, שאינה חוקית בישראל. הארגון שמחויב לוודא שאידיאולוגיות מהסוג הזה לא יחדרו או יחלחלו לתוך המערכת השלטונית, הפוליטית, הכלכלית וכו' בישראל, הוא שירות ביטחון כללי. וכך נוצר כאן הפרדוקס, שלא לומר המפגש, שהוא בעצם התנגשות בין הקואליציה, שנחדרה כבר מזמן על ידי הכהניזם, לבין השב"כ.
זו אינה הדלפה רגילה. זה לא דומה לשר שמדליף מהקבינט או ח"כ שמדליף מוועדת החוץ והביטחון. את הדברים האלה לא חוקרים כאן, כמעט אף פעם. אבל כשהשב"כ מבין שיש בשורותיו עובד שמוציא חומרים החוצה, אירוע חסר תקדים בכל קנה מידה, אין מצב שזה לא ייחקר. זה חייב להיחקר. ואת זה הם מנסים להפוך לפוליטי.
האם כל זה משנה למכונת הרעל? משפיע עליה? מציב בפניה גבולות כלשהם? לא. מפעיליה אדישים, והרעלנים עצמם נטולי יכולת שיפוט או עמדה אישית כלשהי. מה נעשה אם משהו ישתבש? נאשים את ה"דיפ סטייט". מה הסיפור של הדיפ סטייט? סיפור פשוט: מכיוון שהימין לא מצליח להגשים את מדיניותו באופן קבוע, הוא זקוק לתירוץ. למי שאפשר יהיה לזרוק עליו את האשמה. כל השנים היה תירוץ כזה, היה קורבן כזה: השותף השמאלני הקבוע בממשלות נתניהו. זה יכול היה להיות אהוד ברק, או ציפי לבני, או יאיר לפיד, או אבי גבאי, או בני גנץ, או מי שתגידו.
ובכן, היחיד שלא מתחלף זה נתניהו. הממסד כולו מנוהל על ידי אנשים שנתניהו מינה. הם יכולים לכנות את המדליף מהשב"כ "גיבור ישראל שבילה 20 שנה על הגנתנו", ובאותה נשימה את ראש השב"כ, שבילה רוב חייו ביחידה המבצעית של השירות כ"פקיד". מה התפקיד שלנו? התפקיד שלנו הוא לא לתת לזה לקרות. להילחם על האמת. על העובדות. על הערכים. על המדינה. הם לא ינצחו אותנו. ככה פשוט.
התרעות פיקוד העורף