פסקת הסיום בתצהיר הגלוי של בר אתמול הייתה זו: ״בסיטואציה שנוצרה, ומתוך דאגה עמוקה למדינה וליכולת התפקוד של שב״כ, חובתי כלפי כל מי שיבואו אחריי שתישמר יכולתם למלא את תפקידם, תוך הקפדה שהכלים ישמשו למטרות שלשמן נועדו בלבד, ולטובת הצגת קו ברור בין אמון, הנדרש במערכת דמוקרטית, לבין נאמנות, שמאפשרת משטרים אחרים״.
בואו ננסה להיכנס לראש שלו: רונן בר לא נלחם עבור עצמו. מבחינתו היה עדיף לוּ פרש מתפקידו מזמן. הוא קיבל אחריות מלאה על כשל 7 באוקטובר. האחריות הזו תרדוף אותו כל חייו. העובדה שישרת בתפקיד ראש שב"כ עד יוני או אוגוסט או ינואר חסרת כל חשיבות. הוא מראשוני הדורשים ועדת חקירה ממלכתית. גם זה היה בעוכריו.
המלחמה של בר היא עבורנו. זו נשמעת קלישאה, אבל זה מדויק. האיש הזה, שהיה לוחם בסיירת מטכ״ל ולוחם ביחידה המבצעית של השב״כ באינספור קרבות, מבצעים בעורף האויב ומעצרים בלב הקסבות המסוכנות ביותר - מפחד. הסכנה הנוכחית שניצבת מולו היא לא משהו שראש שב״כ מתכונן אליו.
נתניהו, שעושה הכל כדי לברוח מוועדת חקירה ממלכתית, קיבל עכשיו, באמצעות התצהיר הזה, לא מעט אמיתות לתוך הפרצוף. כל אחת ואחת מהאמיתות האלו מבעיתה כשלעצמה, וחושפת מה שנכתב כאן כבר שנים ארוכות: נתניהו מנסה לחסל את הממלכתיות הישראלית ולהחליף אותה במונרכיה. במקום נאמנות לממלכה – נאמנות למלך. הוא כבר שאל מועמד לראשות המוסד אם יהיה נאמן לו אישית, וכששמע בתשובה היסוס, מינה אחר. אבל עכשיו הוא מוצא מולו את רונן בר.
המטרה של בר פשוטה: הוא נלחם בימים אלה על עצמאותו של השב״כ, על עצמאותו של ראש השב״כ הבא ועל יכולתם של שומרי סף דוגמת ראש השב״כ לעמוד בפרץ ולהגיד לראש הממשלה: לא. אנחנו לא נעקוב אחרי פעילי מחאה, כי מחאה נגד ממשלה היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית. אנחנו לא נחתום על חוות דעת מפוברקת ״בלנקו״, כדי לאפשר לך להימלט מאימת הדין. אנחנו לא נתחייב לציית לך ולא לבג״ץ במקרה של משבר חוקתי. אנחנו ארגון ממלכתי, לא משפחתי.
קשה להאמין שיש אנשים שמתלבטים למי להאמין כאן. ללוחם שהקדיש את חייו לביטחון המדינה, או לשקרן פתולוגי, שנתפס כבר באינספור שקרים (המופרך והטרי ביותר שבהם היה אתמול בבית המשפט המחוזי, כשאמר שמילצ׳ן הכריח את משפחת נתניהו לקבל מתנות. ״אנחנו לא אוהבים לקבל״, אמר). לא אני – שר האוצר של נתניהו כבר כינה אותו ״שקרן בן שקרן״. אין בעולם מנהיג ראוי לשמו שלא מקבל, בסקירת האישיות של נתניהו טרם פגישה איתו, את הדיאגנוזה המוכרת כל כך, המשותפת לעולם כולו: מדובר בשקרן.
התצהיר של בר הוא תצהיר בשבועה. אם יוכח שהוא מכיל דברי שקר, בר חשוף לעונשים על פי חוק. עכשיו בואו נמתין ונראה אם נתניהו יגיש תצהיר נגדי. תחת אותם כללים. נתניהו קיבל גם את החלק החסוי של התצהיר, שהוא בעצם רוב המסמך. יש שם לא מעט אסמכתאות. חלקן מוכר לנתניהו. חלקן לא.
השאלה היא מה יעשו שופטי בג״ץ. האם יבקשו לחקור את בר על תצהירו? האם יבקשו תגובה מנתניהו, גם אם לא יגיש תצהיר? בג״ץ לא יוכל להתחמק מהאחריות הכבדה שהוטלה עליו בפרשה הזו: לשרטט את גבולות הכוח המשחית ולבצר את מה שנותר מהדמוקרטיה הישראלית ומזכויות המחאה, הפרט והאדם בה.
במסגרת התצהיר ניצל בר את העובדה שמדובר במסמך מחייב בשבועה כדי להזים בזעם את תיאוריות הקונספירציה, השפלות במיוחד, שמטיחים נתניהו ושלוחיו בו ובשב"כ. הוא הודה שוב בכשלים של שב״כ בליל 7 באוקטובר, בעובדה שהסימנים המעידים שנחשפו לא היו שלמים ולא הובילו למסקנה הנכונה, אבל הוסיף: ״הפעולות שננקטו על ידי השב״כ בלילה לא הובילו את המערכת הביטחונית לסיכול המתקפה הרצחנית שתוכננה בקפידה שנים רבות, ותחקיר יסודי ומקיף בוצע בשב״כ כדי שאסון זה לא יחזור. ואולם, המתקפה לא 'תואמה על ידינו', צוותינו לא 'נשלחו כדי לחלץ עובדי שב״כ', ובלילה לא הוסתר דבר, לא מהמערכת הביטחונית ולא מראש הממשלה. ההפך הוא הנכון. מכאן אני יכול רק להסיק שזהו ניסיון להסיט את השיח, הדורש ליבון, מבירור הסיבות המדיניות־ביטחוניות אשר הובילו לטבח״.
בפסקה הזו מסתתרת המפלצתיות. ראש ממשלת ישראל הוא זה שהוביל את תיאוריות הקונספירציה האלו, שהפכו את ראש השב״כ לבוגד ואת אנשיו לקושרים, מורדים או בוגדים. את ההבלים האלו הפיץ נתניהו עצמו והפיצו גם אנשיו השונים, ממכונת הרעל ועד הכנסת. בימים אחרים הזוועה הזו הייתה נותרת נחלתם של גורמים הזויים ומוקצים בשולי החברה. בימים אלה היא כמעט מיינסטרים – עד שרונן בר נאלץ להעיד בשבועה כדי להזים אותה.
לסיכום, אין אדם ישר או שפוי שלא יודע שדבריו של בר מדויקים, נכוחים ואמיתיים. אין אדם ישר או שפוי שלא יודע שהמוטיבציה להדיח את בר כאן ועכשיו מגיעה ממניעים זרים מצטברים: סירובו להיות חותמת גומי לדחיית עדותו של ראש הממשלה, והחקירות סביב הלשכה בפרשת גניבת המסמכים וקטארגייט. אלא שרונן בר החליט לצאת למלחמה. לא על חפותו, לא על שמו הטוב ולא על תפקידו. על המדינה. על הדמוקרטיה. עלינו. כולנו צריכים להתייצב מאחוריו.
התרעות פיקוד העורף