הבעיה היא שכבר שנה וחצי מוכרים לנו את השקר שהצבא לא יכול לגייס יותר מ־4,800 חרדים, בעוד שהצבא טוען שהוא דווקא יכול, ובפועל – בבקו״ם לא התייצבו אפילו אלף. סמוטריץ׳ טען שאילו היה חוק, כבר היו מגייסים הרבה יותר חרדים, ורק האיום לגייס את כולם מרחיק חרדים מהבקו״ם. אז למה לא חוקקו חוק שהיה מזרים לבקו״ם הרבה יותר חרדים? בגלל היועמש״ית ובג״ץ, כמובן. מילא התומכים הנעלמים – מעניין עד כמה סמוטריץ׳ עצמו מאמין לטיעונים כאלה.
במקביל, הוא מתעקש להתנגד לעסקת חטופים, ואפילו מאיים לפרוש מהממשלה אם המלחמה לא תתעצם. ההתעצמות מבחינתו כוללת את כיבוש עזה, החלת ממשל צבאי, גירוש העזתים, וביצוע של התוכנית הגרנדיוזית הזאת בלי להגדיל את כוח האדם בצבא ובלי להתייחס לחישוב בסיסי של משאבים.
מה לעשות שיש דברים שפשוט לא הולכים יחד? אי אפשר להפעיל את צה״ל במלוא הכוח בעזה על בסיס גיוס מילואים מסיבי שנשחק במלחמה הארוכה, וביד השנייה להמשיך לאפשר לחרדים השתמטות קולקטיבית, כפי שנעשה בשנה וחצי האחרונות. לאורך כל המלחמה, סמוטריץ׳ טען שהממשלה נהדרת, אבל ממשל ביידן בעייתי, שר הביטחון בעייתי, וגם צה״ל בעייתי בגלל הרמטכ״ל. אבל אז התחלפו כולם, ושוב נתקענו. הייתכן שהבעיה היא בכישורי הניהול והתכנון של הממשלה?
סמוטריץ׳ מהיר מחשבה, מהיר דיבור וחריף שכל. כשהוא מתראיין, השילוב הזה יוצר לעיתים אשליה שהוא יודע על מה הוא מדבר. תמיד יש לו ביקורת על האסטרטגיה, אבל בסוף קשה להבין מהי האסטרטגיה, ומי אשם באי־מימושה. מזל שיש משבר עם ראש השב״כ – עכשיו סמוטריץ׳ החליט להחרים אותו. רק שגם ראש השב״כ יתחלף בקרוב – ואז, את מי יאשים סמוטריץ׳? אל דאגה, יימצא האשם התורן.
התחושה היא שפשוט מערבבים אותנו כל הזמן. מסביבנו יש כל כך הרבה נרטיבים ודעות וקשקושים, שאף אחד כבר לא באמת יכול להבין מה קורה. למה לא הולכים על עסקה כוללת להחזרת כל החטופים בפעימה אחת? חלק אומרים שבגלל מועצת הביטחון של האו״ם לא נוכל לחזור להילחם, כאילו שזה אי פעם עצר אותנו. חלק אומרים שאין להם ספק שחמאס לא יעמוד בעסקה כזו. אז לא עדיף לתת לחמאס צ׳אנס לעמוד בעסקה, ואז, אם לא יעמוד בה, לחזור להילחם עם לגיטימציה של מועצת הביטחון וגם קונצנזוס של ישראל כולה?
מדהים לגלות שלמרות דיבורו המהיר, שמסתיר שלל סתירות פנימיות, ולמרות התמיכה הציבורית בו הנעלמת כליל, סמוטריץ׳ הוא זה שקובע איך תיראה המדיניות של הממשלה הזאת.