סטארט אפ - ניישן: שלושת המרכיבים שהפכו את מדינת ישראל להצלחה עולמית

סיפורה של בובע קרישה מייצגת את התושייה של דור המייסדים של המדינה. ישראל היא סטארטאפ מצליח משום שהצוות שהפעיל אותו היה גם הלקוח שקיבל את המוצר

כרמית ספיר ויץ צילום: מעריב אונליין
דגל ישראל
דגל ישראל | צילום: אינג'אימג'

על מדינת ישראל אפשר להסתכל כעל סטארט־אפ. כדי שסטארט־אפ יצליח, נדרשים שלושה מרכיבים עיקריים: שוק, צוות ומוצר. מדינת ישראל כללה את שלושתם: השוק היה העם היהודי, הצוות היה יהדות התפוצות והעולים לארץ, והמוצר - מדינת ישראל. זה היה סטארט־אפ ייחודי בכל מובן: הצוות היה גם הלקוח.

גם ההתאמה בין השוק למוצר הייתה יוצאת דופן. הייתה התאמה ברורה בין הצורך של העם היהודי לבין המוצר - מדינת ישראל. מכיוון שהמייסדים היו גם הצרכנים, הם הכירו היטב את הצרכים ואת הכאבים שדרשו פתרונות.

הקשיים תמיד היו אותם קשיים כשל סטארט־אפ: חיים בתנאים של אי־וודאות, משאבים דלים והרבה רצון, תנועה וחזון. ירושלים תמיד מספרת את הסיפור הגדול. היא למעשה האם הגדולה, הגאיה של אומת הסטארט־אפ. יסלחו לי כל אלו שנהנים לראות בה עיר שמפגרת מאחור. שעון יכול לפגר. אדם יכול לפגר. ירושלים לעולם לא תוכל לפגר. לאן שלא נסתכל בהיסטוריה, היא התוותה את החשיבה ההזנקית, ולא אחת, היו אלו הנשים שהובילו את המהלכים הגדולים.

בחושיה החדים, בובע קרישא הבחינה בדבר מעניין: החך של עולי הרגל והצליינים מרוסיה לא הסתדר עם טעמן של הפיתות הערביות. היא שחזרה למענם את המתכונים שהכירה מבית הוריה ואפתה לחם רוסי שחור לרווחת הצליינים. הם היו מרוצים: בדרכם במעלה הוויה דולורוזה נהגו לעצור ברובע היהודי ולקנות ממנה לחם בטעמים המוכרים להם. בנה יהושע עזר לה במלאכתה. הוא היה רק בן 15 כשסירב להישען על כספי החלוקה, כספי המגביות שנאספו בגולה לשם תמיכה בעניים בארץ ישראל ובתלמידי ישיבות שפעם קראו להם “תלמידי חכמים" (הסטארט־אפ הזה פעיל יפה גם היום, עד להודעה חדשה).

בתחילה, בנה יהושע נהג לפזר את הלחם שבמגשים העמוסים בקרב אנשי השוק בעיר העתיקה. אחר כך צמח העסק והתבסס, הדרישה ללחם הרוסי עלתה ויחד איתה גבר גם הצורך ביותר קמח, כך שיהושע מצא את עצמו במסעות לייבוא קמח מרוסיה.

הכל בזכות בובע קרישא שהתייחסה למשאבים קיימים בדרכים חדשות. היא פעלה בדיוק הפוך ממה שמכונה “קיבעון תפקודי", כלומר מהנטייה לראות דברים בדרך מסוימת ולהיצמד לשימוש הרגיל והידוע. בהשאלה, היא הבינה שסיכת ביטחון יכולה לשמש גם לפריצת מנעול.

השאלה הגדולה היא, כמו בכל חברה, מניין תבוא החדשנות ומי יביאו אותה הפעם. מה יצמיחו החסר והכאב כגרסה חדשה שייצר העם היהודי כדי שלא נמשיך לאכול את הראש זה לזה ונשמור על ההישג היקר, החד־פעמי שכה זקוק לאהבה ולחמלה. מדינת ישראל. 

תגיות:
סטארטאפ
/
יום העצמאות
/
מדינת ישראל
/
נשים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף