הוא הודיע למנחם בגין כי אגודת ישראל מצטרפת לממשלה החדשה שיקים. זה היה בזמנו מהלך היסטורי שקטע באחת את הזדהותה הפוליטית רבת-השנים של אגודת ישראל עם מפלגת העבודה. מהלך שרבי פנחם מנחם אלתר החליט לבצע מעשית על דעת עצמו בלי התייעצויות עם אדמורי'ם או עם מי שנמנו אז עם ההנהגה הרוחנית של אגודת ישראל. רבי פנחם מנחם לא היה פוליטיקאי. רחוק מזה.
כמנהיג רוחני-תורני הוא הבין שהמהפך הפוליטי יוצר מציאות חדשה במדינה, הסיק והפנים שחשוב וחיוני שאגודת ישראל כמפלגה חרדית-חסידית תשתלב במציאות החדשה ותפיק ממנה את האמצעים לקידום מטרותיה ויעדיה האידיאולוגיים של אגודת ישראל. התמורה שקיבל ממנחם בגין, הייתה ביטול ההגבלה של 400 תלמידי ישיבה פטורים משירות צבאי, שהייתה נהוגה מאז הקמת המדינה.
היורשת הפוליטית של אגודת ישראל של אז, שבראשותו של רבי פנחס מנחם אלתר היא מפלגת "יהדות התורה", שמאחדת, ליתר דיוק צריכה לאחד, את המגזר החרדי הליטאי. לא נעים ואולי אפילו אסור להשתמש במונח "להבדיל" כדי להבהיר שוני בין יהודים. המונח הזה עולה על הדעת כמובן וטבעי, כמאולץ, כאשר עוקבים ומתבוננים בהתנהלות הפוליטית של חברי הכנסת והשרים של מפלגת 'יהדות התורה' שחושפת את ההבדל המהותי, הרב- משמעותי לאופן, לצורה, ליתר דיוק לאיכות האנושית והייצוגית שאפיינו את חברי הכנסת של אגודת ישראל של פעם, להתנהלות של חברי הכנסת והשרים של 'יהדות התורה'. אין מילה אחרת אלא להבדיל.
ראשי אגודת ישראל בשנים של הקמת המדינה ובעשורים הראשונים לקיומה היו אישים בעלי רמה רוחנית, נאמנים ומסורים לעקרונות וערכי התנועה הישנה אגודת ישראל, שנוסדה בראשית המאה ה-20. הם היו פוליטיקאים חסונים, נקיים וזהירים מכל נגיעה ושמץ של הצדדים השליליים של הפוליטיקה. עסקני ציבור אמיתיים, מקפידים על יחסים וקשרים הדוקים עם הקהלים שבחרו בהם. גם השתדלו לשמור באופן מוצהר על התנהגות מכובדת, מהוגנת, מפויסת כלפי שרים, חברי כנסת ופוליטיקאים חילוניים, נציגי מפלגות שמצעיהם לא היו בדיוק לטעמם בלשון המעטה.
עכשיו גילו לתדהמתם שלא רק שלא קיבלו שום תמורה מהותית ממשית לסגידתם את ראש הממשלה. הם לא מצליחים, ליתר דיוק נכשלים באופן מביש להשיג פטור חוקי לגיוס תלמידי ישיבות. לפי דיווחים שפורסמו, שרי וחכ"י יהדות התורה קיימו בשבוע שעבר מה שהוגדר 'ישיבת חירום' שהתמקדה בכישלונם להשיג מתווה חוקי לשחרור תלמידי ישיבות משירות צבאי. לפי הדיווחים בישיבה החירום הוחלט לא לפרוש מהקואליציה אבל לא להצביע ליוזמותיה.
האסון של ה-7 באוקטובר יצר מצב בחברה בישראל ובזירה הפוליטית-מפלגתית חסר תקדים במובנים רבים. זהו מצב אידיאלי למהפך פוליטי, לשינוי בשלטון בדומה וכדוגמת המהפך של שנת 1977. יהדות התורה יכולה הייתה לנצל מצב זה. ליצור קשר עם האופוזיציה ולהציע את תמיכתה והשתתפותה במהפך. זה לא קורה וקרוב לוודאי שלא יקרה. שרי וח"כי יהדות התורה הם קבוצה של עסקנים קטנים, בלי קשר, בלי זיקה ונגיעה לראשי אגודת ישראל של פעם, למי שייצגו בעבר הלא כל כך רחוק את הציבור החרדי-חסידי.
התרעות פיקוד העורף