עוד מוקדם לקבוע תובנות מסודרות מדו קרב התצהירים בין רונן בר לבנימין נתניהו. מבחינתי, כשמדובר במילה מול מילה, אין דילמה. מצד אחד, השקרן המדופלם בתבל. מצד שני, אדם שמסיים קריירה של עשרות שנות לחימה ביטחונית בהן האמינות היא הנכס החשוב ביותר, לצד האומץ.

אבל: בואו נתמקד בסיפור "הפעלת אמצעי השב"כ נגד ראשי המחאה".

הנה קטע מתוך תצהירו של נתניהו: "התייחסתי לאירועי אלימות כנגד נבחרי ציבור וניסיונות פגיעה במשפחתי. אני ביקשתי להכניס לתמונה את הייעוץ המשפטי לממשלה על מנת שהם יקבעו מהם גבולות החוק במקרים אלו, כאשר בר לא ידע להשיב לשאלה...". וכאן מכניס נתניהו התייחסות ארוכה שלו לפעילות המחאה. ארוכה ובכיינית ומייגעת. חסכתי מכם את רובה.

בנימין נתניהו, רונן בר (צילום: קובי גדעון, לע''מ)
בנימין נתניהו, רונן בר (צילום: קובי גדעון, לע''מ)

זה ממשיך עם ציטוטים משיחה של ראש הממשלה עם ראש שב"כ: "איך אומרים? תעצור את זה כשזה קטן, לא כשזה גדול, אבל זו בעיה. קודם כל צריך לברר את המרווח החוקי, לי הוא לא ברור. לא מובן לי מה הם הגבולות של ההצקה, של הרדיפה. האם בחברה חופשית אתה יכול להתלבש על בן אדם, לבוא אליו עם זמבורה, מותר לך לעשות את זה?...אתה יוצא עכשיו לרחוב, אני בא אליך עם זמבורה לאוזן ואני לא מרפה ממך, אני משלם לאנשים שירדפו אחריך עם זמבורה באוזן, מותר או לא מותר?"

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

נפתח בשקר: נדמה לי שנתניהו יודע שאף אחד לא שילם למפגינים. לא בהפיכה המשטרית ולא אחרי 7 באוקטובר. הוא יודע, ומשקר. כי הוא שקרן.

ועכשיו, בואו ניזכר בפעילותה של שרה נתניהו, הלא היא הרעיה, סלע קיומנו, כפי שנחשפה אצל ספי עובדיה בעובדה. איך היא מפעילה את חני בליווייס כדי שזו תפעיל את מכונת הרעל על הראש של הדס קליין, של אביחי מנדלבליט, של כל מי שלא בא לה טוב בעיניים. וזמבורה? זמבורה היה הדבר הכי עדין בו הם השתמשו.

צריך לברר אם גם נפתלי בנט בזמנו דרש מראש השב"כ פתרונות לסוגיה הזו. או דרש ממנו להפעיל את אמצעי השב"כ. כי ההצקות האלה לא באו לעולם על ידי המחאה הנוכחית. הם באו לעולם, בדרך הרבה יותר אלימה ומסוכנת, על ידי מכונת הרעל של נתניהו מיד עם הקמתה של ממשלת השינוי. ואפילו קצת קודם.

הזמבורות, המאהלים על סף ביתם של אומללים כמו סילמן, אורבך ואחרים, הצווחות והצרחות 24 שעות ביממה, סביב השעות. הקללות והגידופים של טיפוסים כרמי בן יהודה, אורלי לב, איציק זרקא ודומיהם. משמרת המחאה וההצקה מול ביתה של התובעת, שכללה עלילות דם מטורללות ("אין לה אחות", אחרי שאחותה נפטרה וכו'). 

הפגנות נגד מנדלבליט, מאי 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הפגנות נגד מנדלבליט, מאי 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המרדף לתוך סוכה, בחג הסוכות. הקריאות לסילוק מבתי כנסת (סמוטריץ'). ההתנפלות על מריה אלקין ובתה בת ה-4 ב-11 בלילה ("זונה רוסיה"). ההפגנות המשוגעות על סף ביתו של בנט ברעננה. זוכרים את גלית דיסטל צווחת שם "אנחנו מטרים ספורים מהגדר!!" ואת הצווחות "לפרוץ פנימה, לעקוד את הנוכל, לגרור אותו החוצה", וכו'?

ועל מה? על כלום. על זה שבנט ולפיד העזו להקים כאן ממשלה שאינה בראשות נתניהו. אחרי שנתניהו עצמו הציע לבנט להיות "ראשון ברוטציה" עם שישה מנדטים, ואחר כך הציע את זה גם לסער עצמו (בכתב) ולגנץ ולדרעי ועוד רגע היה מציע את זה למנסור עבאס (איתו הוא ניהל רומן לוהט).

בעיני, זה הסיפור. העובדה שהאיש החצוף הזה, בנימין נתניהו, מפעיל את מכונת הרעל האלימה, הגסה והבוטה בהיסטוריה נגד ממשלה לגיטימית ואחר-כך, כשהוא מנסה לשנות את שיטת המשטר בישראל ואחר כך, כשהוא מוביל אותנו לטבח הקשה בתולדותינו, הוא מנסה לבלום את המחאה הלגיטימית נגדו באמצעים לא דמוקרטיים.

ככה פשוט.