סעיף 4 לחוק השב"כ קובע כי "ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה". כלומר, אחרי הכל מי שממונה על השב"כ הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו. השירות צריך להתנהל, ואיך הוא יכול להתנהל כשורה כאשר האדם העומד בראשו מנהל מלחמה מול ראש הממשלה ומגדיר אותו כשקרן?
במלחמת הגרסאות בין נתניהו לרונן בר, רונן בר הוא המפסיד האוטומטי. נתניהו נבחר ציבור. הוא ילך בתקופת בחירות או כשהממשלה תיפול. רונן בר ילך הרבה לפני כן. במשבר אמון חמור שכזה, לא משנה בכלל מה הם שורשיו, אחד מהשניים צריך ללכת - וזה לעולם לא יהיה הדרג הנבחר, זה שקיבל את אמון הציבור.
אבל בר לא מתחם את הביקורת שלו על נתניהו לאירועי השבעה באוקטובר או להליך פיטוריו, אלא תוקף גם את "מדיניות השקט ומימון החמאס, שהוכתבה ישירות על ידי ראש הממשלה". נשים בצד לרגע את עמדתי האישית לגבי ההחלטה המחרידה לממן את חמאס. נשים בצד גם את העובדה שרונן בר עצמו תמך באותו מימון הזוי של ארגון הטרור, לצד הקלות כלכליות נוספות. באיזו מדינה דמוקרטית ראש המשטרה החשאית מתהפך ככה על ראש הממשלה - ונשאר בתפקידו?
רונן בר הגיש לבג"ץ את רשומותיו מישיבות הממשלה, אבל לנתניהו יש את תמלולי הסטנוגרמה (פרוטוקול מילולי) הרשמיים, והוא זה שמוסמך לאשר אותם לפרסום. רונן בר טוען כי נתניהו מסר בתצהירו קטעים חלקיים, אבל השופטים קיבלו במעטפה חתומה את הסטנוגרמה המלאה - ולא רק את החלק שקשור לטענותיו של ראש השב"כ. גם הטענה של בר שנתניהו היה זה שביקש ממנו שיחה מחוץ לפרוטוקול, מופרכת על ידי הסטנוגרמה הרשמית ממנה עולה כי בר הוא זה שביקש את השיחה בארבע עיניים.
התרעות פיקוד העורף