אין קשר לאמצעים ולפוליטיקה. חיסול של כוחות גרילה שמאחוריהם רעיון לאומי והרבה כסף, הוא משימה מורכבת, על גבול הבלתי אפשרית. היסטורית זה תמיד היה כך. המשימה דורשת אסטרטגיה ארוכת טווח ותחכום אדיר. מי שלא מתנהל בתבונה ורק שולף מהמותן בהתאם לגחמות פוליטיות, לא ינצח. אנחנו לא “פסע מניצחון מוחלט" - אנחנו קילומטרים רבים משם. זה יהיה ארוך, עם הפוגות ועם רגעים קשים.
בזמן ממשל ביידן טענו שהממשל האמריקאי עוצר את ישראל מלפעול, שהוא עוין אותנו ולא מאפשר לנו לעשות את מה שנדרש בעזה כדי לקבור את חמאס. מיותר לציין שהנשיא הקודם זעק לעבר שונאי ישראל: “Don't" והציל אותנו כשהיינו בנקודת השפל הקשה ביותר זה עשרות שנים. בלי המהלך הזה, לא בטוח שהמדינה הייתה נשארת כפי שהיא. לא בטוח בכלל שהייתה מדינה.
טראמפ כבר מדבר על השבת הסיוע ההומניטרי לעזה, גם הסבלנות שלו פקעה. במקום לדרוס שקענו בחלמאות; במקום לעשות עסקת חטופים כוללת, נרדמנו בשמירה. מה אכפת לחברי הכנסת ולשרים? הם לא משלמים שום מחיר על החלמאות. עוד מעט יגידו שטראמפ שמאלן, שבוי של תורמים אנטישמיים, שונא ישראל. חכו, זה רק עניין של זמן.
התרעות פיקוד העורף