ובר (רפאל), ז'ורז' (שלמה) ואודט (מרים) עשו לאחרונה עלייה מצרפת. שלושתם מתים קומפלט. אודט הייתה מחוברת למכשיר הנשמה עד שפרשה מהעולם וגופתה הוטסה לארץ, לקבורה. כמו יעקב אבינו, ביקשה להיטמן באדמת ארץ ישראל. רובר וז'ורז' רצו לעשות כמוה. מיצו את צרפת.
ממילא יש מחסור במקומות קבורה בבתי העלמין היהודיים בצרפת, עלויות הקבורה נמוכות יותר בישראל, והשמועות אומרות שהמשיח יגיע מאזור ירושלים. הר הזיתים, אם לדייק.
אני האחרונה שאמורה להתפלא. במשפחה שלנו ידוע שסבא שמעיה היה שד"ר (שליח דרבנן) שיצא למסעות מפרכים על הקו שבין רוסיה לארץ ישראל בשנות ה־30 של המאה הקודמת. אלא שהוא, בשונה משד"רים אחרים, לא גייס כסף לתושבי הארץ, כי אצלנו בתפוצה פחות נהוג להתעסק בזה, אלא גופות של יהודים שביקשו להיטמן באדמת ארץ הקודש.
אל לי להתפלא פעמיים: כשאני מסתכלת על חלקות הקבר של המשפחה של אבי בהר הזיתים, אני רואה שזו מיני־אחוזה משפחתית. כמה דורות טמונים הכי קרוב לשער הכניסה של המשיח, ועוד יותר קרוב לבית מגורים של משפחה ערבית עם סל בחצר ועציצים שמשתפלים על הקבר של סבי וסבתי ז"ל, צבי ומרוס.
שנים רבות למדתי באוניברסיטה העברית בהר הצופים. לפעמים עשיתי חלק מהדרך בהליכה. רק עכשיו, עם ציון יום ההולדת ה־100 לאוניברסיטה, נודע לי על קיומה של אחוזת קבר משפחתית שנמצאת במרחק קטנטן מהקמפוס.
הוא נסע בשליחותו של הרצל לפלשתינה במטרה להכין דוח לקונגרס הציוני הראשון, התאהב בארץ וקנה חלקת קרקע בפסגת הר הצופים, כדי שתשמש כחלקת קבר עבור משפחתו.
שער האבן בכניסה מעוצב בצורת אוהל - מחווה לאגודת "האוהלים" שהקים באנגליה, תנועה חינוכית תרבותית שראתה בשיבת ציון חזון מעשי. במרכז האחוזה ניצבת מצבה מתומנת, שלצידה טמונים הרברט ורעייתו סוזן, מוזיקאית מחוננת שעזבה את אהבתה הגדולה לטובת אהבה אחרת: גידול תשע בנותיהם ושני בניהם, שחלקם הותירו חותם משמעותי בתולדות היישוב היהודי ובתרבות הארץ, חלקם חיו חיים טרגיים.
הבן נורמן נולד בשנת 1883 והתבלט כאחד המשפטנים המשפיעים ביותר בתקופת המנדט הבריטי. הוא שימש כיועץ המשפטי של ממשלת המנדט, היה מורה למשפטים באוניברסיטה העברית ופעיל למען פליטים יהודים.
בין שמדובר בגופה שמוטסת מצרפת, ובין שבשליח שמביא מתים מרוסיה או במשפטן בריטי שקנה לעצמו פינה על ההר, הבחירה להיטמן בירושלים ממשיכה סיפור של שייכות, געגוע ואמונה. אבל הסיפור הזה היום נכתב מתוך דוחק, כי בירושלים אין מקום.
הקרקע אוזלת, והמחירים מאמירי שחקים (סליחה על משחק המילים הנחות). גם הקבורה הרוויה ברבי־קומות, בזוגות ובמערכות תת־קרקעיות אינה מספיקה. הבחירה להגיע לארץ רק כדי להיקבר בה, מדגישה עד כמה האדמה הזו יקרה ליהודים ברחבי העולם.
אלא שהרצון להבטיח קרבה לשער בתחיית המתים אינו מספיק. הארץ הזו צריכה יותר מסימון בגוש וחלקה, יותר מדירות רפאים ויותר ממי שנזכרים בה בתחנתם האחרונה. היא צריכה את החיים.
התרעות פיקוד העורף