היו מי שהעזו יותר מאחרים וכינו אותו "החצוצרן״, בשל תחביבו - נגינה בחצוצרה. מי שלא הכירו את פרי אישית, ולא נחשפו למראה פניו, לא יכלו לדעת שמדובר בראש שירות הביטחון הכללי. פרי יכול היה להתנהל ללא אבטחה הדוקה - הוא לא חשש שיזהו אותו.
ראשי השירותים החשאיים נמנעו מחשיפה. גם לאחר שפרשו, לא הזדרזו להעניק ראיונות לתקשורת. הכרתי את ראש המוסד נחום אדמוני, לאחר שפרש מתפקידו. אדמוני, איש מרשים וכריזמטי, שימש במשך תקופה לא ארוכה מנכ״ל חברת המים מקורות. הוא בחר להעניק ראיונות במשורה, ומעולם לא התראיין בנושאים שהיו קשורים לעבודתו במוסד.
כשארגמן שבר שתיקה
מאז שהוחלט ששמם וזהותם של ראשי זרועות הביטחון יהיו גלויים לציבור, גבר הצורך לאבטח אותם. לפרסום זהותם יש מחיר, ועל זכות הציבור לדעת משלמת הקופה הציבורית מחיר יקר. ראש השירות הקודם נדב ארגמן החליט לשבור שתיקה, ועשה זאת בריאיון עם אילנה דיין בתוכנית ״עובדה״. הריאיון זכה לביקורות קשות. לא כל הצופים פירשו את דבריו של ארגמן כהתבטאויות מקצועיות, ומיד בתום הריאיון היו מי שתייגו אותו בעקבות ספינים ברשתות החברתיות כשמאלן, וטענו שהוא נגוע בפוליטיקה.
הבכירים בשירותים הביטחוניים לא לבד. מה שמותר להם לא נמנע על ידי הצנזורה מהכפופים להם. באולפני הטלוויזיה מתארחים מאז המלחמה מי שמכונים ומוצגים לציבור כ״בכירים בשב״כ/במוסד". לא כולם ראויים לתואר. יש בין מי שמופיעים על המסך רבים שמאדירים עצמם ושמשתמשים בתארים לא להם. עורכי התוכניות, שנדרשים להסביר לציבור מיהם ״המומחים״ שמוזמנים לחוות את דעתם על נושאים ביטחוניים, קושרים כתרים לראשם של המרואיינים, מבלי שיהיה לכך, במרבית המקרים, ביסוס.
רכזי שטח אינם בכירי השב״כ, אף שהם ביצעו תפקידים מרשימים מצילי חיים ומנעו פיגועים רבים. ישנם לעיתים בכירים לשעבר, שמופיעים בשידורי החדשות, אבל הם מעטים. באולפנים מתארחים לא מעט ״בכירי מוסד״ לשעבר, אבל רק בודדים ראויים לתואר.
הצמדת התואר למי שאינם ראויים לו מעוררת גיחוך. אחת המרואיינות שמתקשטת בתואר, ומציגה עצמה בתואר שלא הלם מעולם את מעמדה במוסד, לא מחדשת בהופעותיה כלום, כיוון שהיא לא יודעת הרבה. זה לא מונע ממנה לככב בכתבות שבהן מנסים לשרטט את דיוקנם של סוכן או סוכנת במוסד. בכיר במוסד הוא מי שהיה ראש אגף או סגנו, שמעמדם זהה לאלוף או תת־אלוף בצה״ל. ה״בכירה״ שקושרת לעצמה כתרים עסקה בתחום הגיוס, והיא רחוקה מאוד מהתואר בכירה. בעת האחרונה הבינו בערוצי התקשורת מהו ערכה האמיתי - והפסיקו להזמין אותה.
נתקל במכונה המשומנת
על קם - שהואשמה בריגול חמור, איסוף, החזקה ומסירה של ידיעות סודיות וכוונה לפגוע בביטחון המדינה - נגזרו ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ושנה וחצי מאסר על תנאי. איש לא ראה במפקד פיקוד המרכז אחראי על המעשה החמור, והוא גם לא נדרש מעולם לתת הסבר פומבי למעשיה של קם, בעוד נגד רונן בר מתנהלים ספינים שמנסים לקשור אותו אישית לכל אירוע שמתרחש בשב"כ.
"דוח מצב", ששודר בחדשות 12, חשף שהשיח השלילי על ראש השב"כ בר ברשתות החברתיות, בעקבות התצהיר שהגיש לבית המשפט, היה נגוע בחלקו במעורבות של פרופילים פיקטיביים. התברר ש־38% מהשיח השלילי התנהל בעזרת חשבונות פיקטיביים שלא נשלחו מהארץ. לכך יש כמה אפשרויות - או שמדינה עוינת עומדת מאחורי המעשה, או שגורמים בישראל מנהלים רשת של ספינים שמתבצעת מחו"ל.
כדי שהשב״כ יוכל להמשיך למלא ביעילות את תפקידו כפי שעשה עד כה, הוא חייב לרדת מהכותרות. העיסוק בו מסקרן ומעורר דמיון, אבל פגיעה בראשי ובעובדי השירות היא פגיעה בקודש הקודשים של ביטחון ישראל. כשאנחנו שומעים שהשב״כ מצליח לסכל בכל שנה מאות פיגועי תופת, אנחנו רואים בכך דבר מובן מאליו. אנחנו מלאי ביקורת על מה שהשב״כ לא מצליח לסכל, כשאנחנו נחשפים למחיר הדמים שפיגועים שלא נמנעו מאלצים אותנו לשלם. תנו לשב״כ לנצח. אם הוא לא ינצח בכל מחיר, נשלם כולנו מחיר כבד.
התרעות פיקוד העורף