מה שבכל עם הנתון במלחמה מתקבל כפגיעה טרגית באזרחים – לנו סופרים בעולם כפשעי מלחמה, אבל למה להיטפל לגויים כשאפילו באקדמיה שלנו יש חוקרים שהקימו מעין חברה שנועדה להצגת ישראל כמבצעת ג'נוסייד בפלסטינים.
ההגדרה המקורית הייתה "השמדה של קבוצה גזעית פוליטית או דתית עד כדי כך שאינה קיימת עוד כקבוצה". אבל כמו כל הגדרה שקיימת לצרכים משפטיים, חברתיים או אקדמיים, היא הייתה נתונה במרוצת השנים ללחצים פוליטיים - להוסיף אירועים וקבוצות ולהוריד את תנאי הסף כדי שעוד ועוד קיבוצים אנושיים יוכלו לטעון שעברו, או שהם עוברים, רצח עם. התהליך הרחיב את ההגדרה עד לתחומי האבסורד.
תחילה נוסף תיקון הגיוני, שגם אם מי שהתכוון להשמיד הצליח לרצוח רק את רוב הקבוצה ולא את כולה - הוא אשם ברצח עם. עד לפני כעשור התפיסה השלטת באקדמיה הייתה כי רק רצח המוני המכוון נגד אזרחים, המתוכנן ומאורגן בידי גוף שלטוני, הוא בגדר רצח עם. תפיסה זו נמצאת תחת מתקפה קבועה של גופים פוליטיים השואפים לזכות ביתרונות "מעמד קורבן", אף ששום גורם שלטוני אינו מנסה או שואף להשמידם. כך החלו לתבוע שגם הרג של אנשים מקבוצה מסוימת על רקע שייכותם אליה - ייכלל בהגדרה. ככל שהטרלול הפרוגרסיבי במערב מתאמץ לצרף שותפים מקרב מיעוטים נרדפים שונים במאבקיו נגד הממסד והחברה - גם אזרחים שנפגעו בשוגג במלחמה הם קרבנות "רצח עם". כמובן: לא כל מלחמה ולא כל עם.
במלחמת עיראק (2003) פלשו אליה צבאות ארה"ב ואנגליה, אוסטרליה ופולין. 100 אלף אזרחים עיראקים (לא כולל חיילים) נהרגו בתשע שנות המלחמה. ובכל זאת – מדינות אלו (וכל מדינות אירופה שתמכו במלחמה) לא הועמדו לדין בהאג, ובעל מלון "ווינד וילה" בקיוטו לא תבע מתיירים אמריקאים, אנגלים אוסטרלים או פולנים לחתום על הצהרה שהם לא השתתפו או משתתפים ברצח עם, כפי שנתבע לעשות השבוע תייר ישראלי. בעל המלון טען ש"מעולם לפני כן לא פגש אנשים שהרגו ילדים והפציצו בתי ספר".
41 אלף אזרחים אוקראינים נקטלו במלחמה הנוכחית בין רוסיה ואוקראינה. 4 מיליון אוקראינים הפכו לפליטים, אבל בקמפוסים בארה"ב לא תובעים שאוקראינה תהיה חופשית מקמצ'טקה ועד הדנייפר. 20 שנה נמשכה המלחמה נגד הטליבאן באפגניסטן, שבה השתתפו, לצד ארה"ב, גם צרפת וסלובניה (מהן באו השופטים שהוציאו צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט) ועוד 38 מדינות החברות בבית הדין בהאג, שרובן הצהירו שיעצרו את מנהיגי ישראל אם יגיעו לשטחן. כ־40 אלף אפגנים נהרגו במלחמה, רק חלקם טרוריסטים טליבאניים.
שנאת מדינת ישראל והעם היהודי היא כוח מניע עיקרי להחלטות צבועות אלו. הכניעה לטרור המהגרים המוסלמים באירופה גם היא פועלת. האנטישמיות עתיקה מאוד. מאז פרעה והמן ואנטיוכוס ועד לאושוויץ וטבח 7 באוקטובר. הסברים רבים ניתנו לה, ואין לה הסבר טוב אחד. אבל היא עובדה קיימת, אפילו בארצות שאין בהן יהודים כלל (וע"ע המלון בקיוטו). אבל איך זה שהיא קיימת גם אצלנו?
האשמות מבית
אם זה המצב, וריקבון השנאה העצמית ותאוות ההרס העצמי אוכלים בנו ומפוררים אותנו – איזו תקווה יש לנו ביום העצמאות הזה? אבי ע"ה, ישראל אלדד, לימד אותי על שני פסוקים שבתורה. "עם נבל ולא חכם", שאמר משה רבנו. ו"מה טובו אוהליך יעקב", שאמר בלעם הרשע. הכיצד?
משה ראה מקרוב ממש, מגובה העיניים בין האהלים במדבר, את התככים והקומבינות והבוגדים והמורדים. ובלעם – ממרחק עצום, "מראש צורים אראנו" - ראה מהלך היסטורי אדיר של עם היוצא מעבדות לחירות, מקבל תורה ועושה דרכו לכיבוש מולדתו המובטחת. הייתה לו פרספקטיבה. ראוי שתהיה גם לנו.
התרעות פיקוד העורף