התפטרותו של בר אולי הפכה את העתירה למיותרת לגביו. אבל היא לא מייתרת את העקרונות נוכח החלטת הממשלה שהתקבלה תוך כדי הדיונים בבג"ץ. להפך. עכשיו, כשהאבק מתפזר, הזמן של בג"ץ להתחיל לדון בעיקר ולא בטפל. כי מה שמונח על הכף איננו כהונתו של ראש שב"כ מסוים, אלא דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: האם תהיה מדינה עם מוסדות עצמאיים – או ממשלה שממנה את כולם ומפטרת את כולם, על פי רוח המנהיג.
עניינו של בר הפך תיאורטי. אין מה להמשיך לדון בו, אך על בג"ץ להציב לממשלה קו ברור שלפיו שמירה על ממלכתיות ועצמאות השירות הציבורי היא עיקרון חוקתי במדינת ישראל.