עובדה: זה מה שהולך לקרות. המסר לא פגש התנגדות של הבית הלבן. הוא לא היה אמור. אין לדונלד טראמפ בעיה עם זה - וזאת הבעיה הגדולה של בנימין נתניהו. עובדתית: נשיא ארצות הברית שיבקר השבוע באזורנו, אצל שכננו - יפגוש את ראש הרשות הפלסטינית עבאס ולא יפגוש את בנימין נתניהו.
רף הדרישות של הסעודים עלה, תחילה - בגלל המלחמה המתמשכת ברצועת עזה. אבל לאחרונה הרף הזה עלה מדרגה אחת נוספת - וזה בעקבות ההחלטות האחרונות של נשיא ארצות הברית. האחת - לסיים את הלחימה נגד החות'ים, חרף העובדה שהם ממשיכים לשגר טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. השניה - להתקדם לקראת ההסכמים הגדולים בין וושינגטון לריאד, ללא כל התניה של הנורמליזציה בין ריאד לירושלים.
ישראל נתפסת בצורה רעה בהרבה מבעבר בכל מזרח התיכון. היום, בשונה מהמצב לפני שבעה באוקטובר 2023, התמורה לנורמליזציה עם ישראל חייבת להיות אמיתית ולא סיסמאות לא ברורות ובעיקר לא מחייבות. אך גם את הסיסמאות בנימין נתניהו של 2025 לא מסוגל לספק לסעודים.
ברקע האווירה באזור הקושי של יורש העצר הסעודי, בן סלמאן, הוא בעיקר תדמיתי. הוא חוטף מכל הכוונים גם בלי שהוא באמת מתכוון לנרמל יחסים עם ישראל. הספיקו דיבורי העבר.
בן סלמאן נאלץ להתמודד עם הטענות כאילו הוא נוטה לכיוון הישראלי - בדיוק בזמן שבעזה קורה מה שבעולם הערבי נתפס כג'נוסייד. יורש העצר חייב להוכיח - לשכנים ולעמי - כי הוא לא שכח מהעניין הערבי, כי חשובה לו הסולידריות ולא רק הכסף הרב שאותו הוא עושה עם האמריקאים.
הנשיא טראמפ הפועל על בסיס האינטרס הפרגמטי גרידא, כנראה לא שם לב לנזק התדמיתי, הביטחוני-הרתעתי שהגישה העסקית-פרגמטית שלו עשתה לישראל. אם הוא לא מתנה את ההסכם הגדול של ארצות הברית עם סעודיה בנורמליזציה עם ישראל - אז למה בכלל לקחת את ישראל בחשבון? היום הסעודים יקבלו ממנו הכל - גם הסכם הסחר וכן - את הסכם הגרעין - גם בלי שום דיבורים לא נוחים על ישראל.