בגיל 75, אחרי חמש תקופות כהונה של 16 שנים, נתניהו הוא ראש הממשלה שכיהן בתפקיד במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות מדינת ישראל. המשפט שמתנהל נגדו, בצל ניהול המלחמה וניהול המדינה, הוא מעמסה נפשית ורגשית, שאיש צעיר ממנו היה מתקשה לעמוד בה, והיא לא קלה עבורו. רבים שואלים מדוע נתניהו, האיש ששלט בפוליטיקה הישראלית יותר מכל אדם אחר, לא יבחר מרצונו להציע הסדר טיעון שיכלול פרישה, כשיש לו עדיין כוח פוליטי, קהל תומכים נאמן וגיבוי של קואליציה.
פרישה במסגרת הסדר טיעון יכולה להיות מוצגת כוויתור למען המדינה, ובכך לשמור על תדמיתו לא כנאשם. ייתכן שנתניהו ירצה להקדיש את השנים הקרובות לכתיבת ספרים, עיצוב מורשת או פעילות בינלאומית כמרצה מבוקש. הסדר טיעון ישחרר אותו מהעול המשפטי, ויאפשר לו לפתוח פרק חדש בחיים, לא כעבריין מורשע במאסר, אלא כמי שבחר בשיא הסערה לפרוש למען המדינה.
כרגע קיימת נכונות מסוימת מצד הציבור והמערכת המשפטית להגיע להסדר טיעון מכובד, אבל ככל שהמשפט יתקדם לקראת פסק דין, ההסדרים יהיו נדיבים פחות. זה מה שקרה לנשיא לשעבר משה קצב, שסירב להגיע להסדר וקיבל עונש חמור פי כמה. נתניהו מכיר את ההיסטוריה הזו היטב. אם יסכים להסדר, הוא יוכל לומר "לא פרשתי כי הייתי חייב, אלא הבנתי שמדינת ישראל חשובה יותר". מסר כזה עשוי להיתפס אמיץ והיסטורי, ויותיר מורשת ממלכתית.
לא מדובר בוויתור על צדק, אלא בהצבת טובת המדינה מעל אינטרסים אישיים, פוליטיים ומשפטיים. הסדר שיביא לפרישתו מהחיים הפוליטיים יכול לסיים את המשבר החוקתי, לבלום את הרס המוסדות הדמוקרטיים ולהשיב את היציבות הפוליטית שישראל כה זקוקה לה.
קצב סירב - ושילם
הסדר טיעון אינו המצאה ישראלית ואינו חריג בדמוקרטיות מערביות. מדובר בכלי מקובל, שמטרתו אינה רק להקל את העומס על בתי המשפט, אלא גם לאפשר פתרונות שמשרתים את האינטרס הציבורי. במדינה שבה ראש הממשלה עומד לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, אין מנוס מבחינת האפשרות של הסדר שיכיל פרישה, הודאה בעבירה, קלון, ואולי גם תרומה ציבורית.
מה שיתחיל עם הסדר טיעון, יכול להוביל לשרשרת של תהליכים פוליטיים עמוקים. פרישת נתניהו צפויה לגרום לריסוק הליכוד במתכונתה הנוכחית, ולערעור מעמדם של גורמים אנטי־ממלכתיים. סמוטריץ’ ובן גביר יאבדו את עוגן הלגיטימציה המרכזי שלהם. הציבור, גם בימין, ידרוש מנהיגות אחראית וממלכתית. ייתכן שזו תהיה שעתם של מי שרואים עצמם מנהיגים, להתמודד על ראשות הליכוד.
הסדר טיעון שיביא לפרישת נתניהו יוביל, בסבירות גבוהה, לנטישת הרפורמות הקיצוניות. גם חברי כנסת בליכוד, שכיום תומכים בעיניים עצומות במהלכים שנכפו עליהם יוכלו להשתחרר מהכפייה. הכדור בידיו של נתניהו ולא למשך זמן רב. הוא יודע שהוא מהלך על חבל דק בין פרישה מכובדת מהפוליטיקה לבין אפשרות שיורשע ויישב במאסר. הטיעון המוסרי המרכזי בעד הסדר טיעון הוא פשוט: טובת המדינה קודמת לאינטרס של אדם יחיד, אפילו אם הוא ראש ממשלה פופולרי. במצב הקיים, האינטרס האישי של נתניהו הפך למנוע המרכזי של כל מערכות השלטון.
מה שאמור היה להיות מדינה מתפקדת, הפך לכלי בידי אדם שמוכן לעשות הכל - להקריב יציבות ביטחונית ולפרק כל ערך ממלכתי - בשם הישרדותו האישית. זהו מצב לא נורמלי. הסדר טיעון שיועיל בראש ובראשונה לנתניהו, שיחייב פרישה והודאה, יבהיר באופן חד־משמעי כי שטובת הציבור קודמת. המטרה אינה נקמה. המטרה היא הצלת מה שנותר מהאמון הציבורי. מדינת ישראל זקוקה לפיוס, לא לחיסול חשבונות. את זה אפשר להשיג רק אם כל הצדדים יבחרו להתפשר, ולהציב את טובת המדינה לפני הכל.
התרעות פיקוד העורף