פוליטיקאים ופרשנים בישראל המזוהים כמומחים ליחסי חוץ וכבקיאים ביחסי ישראל וארה"ב, טרודים ועמלים קשות בניסיון להסביר את מהלכיו של הנשיא טראמפ, במיוחד אלו מהם הנוגעים לביקור הנוכחי.
"סדקים ביחסי ישראל וארה"ב", הצהירה כותרת של מאמר מטעם מכון העוסק בנושאים מדיניים. "ארה"ב השליכה את ישראל מכל המדרגות", טענה ב"מעריב" פרשנית מוערכת. "נגמר ירח הדבש ביחסי ארה"ב וישראל", הסביר פרשן ותיק וידוע.
זה נכון, אבל רק לגבי מה שהתרחש לאחרונה במישור היחסים בין שתי המדינות. יש להביא בחשבון גם את המציאות ששולטת ביחסי ישראל וארה"ב זה יותר מעשור, מאז שבנימין נתניהו מכהן כראש הממשלה. העלבונות שישראל סופגת לאחרונה מצידו של הנשיא טראמפ הם תוצאה בלתי נמנעת, פועל יוצא של הראייה והגישה של נתניהו למהות היחסים בין שתי המדינות.
ראש הממשלה לא רק ערער את יסוד היחסים, ולא רק סדק וחיבל בהם. הוא הרס את העיקרון, את המסורת של תמיכה דו־מפלגתית בישראל, ששלטה, הכתיבה וייצגה במשך עשרות שנים את האהדה האמריקאית לאינטרסים של מדינת ישראל.
התמיכה בישראל הייתה במהותה, מעשית וביצועית, מאוחדת ואוטומטית בקרב שתי המפלגות. נתניהו כראש הממשלה הפך את התמיכה בישראל לנושא פוליטי־מפלגתי - וליתר דיוק, תלויה בזהותו של הנשיא המכהן, נתונה לשיקולי המפלגה השלטת, מוכתבת לפי הערכותיהם של בכירים בצמרת הממשל.
"שים לב", אמר לי בכיר יהודי מוכר ומוערך בקהילה בניו יורק. "אף לא פוליטיקאי בכיר משתי המפלגות, אף לא סנאטור או חבר קונגרס, דמוקרטי או רפובליקני ידוע ובעל השפעה, לא הגיבו לעובדה שהנשיא טראמפ בביקורו התעלם מישראל. אף פוליטיקאי לא הוטרד מהיחס המעליב של טראמפ כלפי ראש ממשלת ישראל. אף אחד בפוליטיקה האמריקאית לא מגן על נתניהו".
מותר לנתניהו וזכותו לאהוד את המפלגה הרפובליקנית ולהעדיף נשיא וממשל רפובליקניים. יש וקיים הבדל מהותי בין אהדה ותמיכה לבין התמכרות, התרפסות חסרות מעצורים, שנתניהו מפגין כלפי הנשיא הרפובליקני.
לנתניהו יש בעיה עם העובדה שהקהילה היהודית בארה"ב, ברובה המכריע, היא מעוז של ליברליות. חטאו הגדול, הבלתי נסלח, הוא בכך שהפך את אהדתו לנשיא הרפובליקני לנשק נגד המפלגה הדמוקרטית – והתחמושת שלו היא איבתו לליברליות של יהודי אמריקה.
אולי מותר לו להתעלם. אבל אסור והרסני פוליטית לא להתחשב ולזלזל בהיסטוריה הדמוקרטית של יהודי אמריקה, ועוד להתנהל באופן שרק אוהד ומעדיף נשיא וממשל רפובליקניים.
F35 לאיראן?
מי שסייע לנתניהו בהרס מסורת התמיכה הדו־מפלגתית בישראל, ובעצם ביצע פרקטית בשטח, בוושינגטון, את ההשמדה, היה רון דרמר. בשנת 2013 מינה נתניהו את דרמר לשגריר בוושינגטון.
במשך כמעט שבע שנות שהותו בוושינגטון דרמר עסק, בעקביות, באובססיביות, במשימה אחת: התמקדות בטיפוח והידוק הקשרים עם צמרת המפלגה הרפובליקנית, ובמקביל - ניתוק כל מגע וקשר עם בכירים דמוקרטיים, ובאופן מבזה.
כל מה שקורה היום במישור היחסים בין ישראל לארה"ב הוא תוצאה של הפיכת התמיכה בישראל לעיסוק פוליטי־מפלגתי. תוצאה שכולה מעשה ידיו של נתניהו, והוא זה שסובל כעת וחוטף את העלבונות שהתוצאה מטבעה אפשרה והולידה מצידו של נשיא מכהן – דווקא מהמפלגה המועדפת עליו.
מה שעוד מצפה לראש הממשלה מטראמפ יעיב על העלבונות שישראל ונתניהו ספגו מהביקור של הנשיא באזור. הכוונה למו"מ המתקיים בין ארה"ב לאיראן בנוגע להסכם גרעין חדש. דיפלומטים ותיקים ובכירים במרכז האו"ם בניו יורק מעריכים כי בסופו של דבר יושג הסכם גרעין חדש. ההערכות הן שהנשיא טראמפ לא יוותר ולא ייסוג משאיפתו להשיג הסכם גרעין.
יש דיפלומטים שאף מרחיקים לכת ומעריכים כי לאחר שיושג הסכם, הנשיא טראמפ יציע לאיראן עסקת נשק ענקית, שתכלול אמצעי לוחמה חדישים, כולל מטוסי קרב. גם פרשנים בוושינגטון מסכימים עם הערכות אלו.
לראש הממשלה נתניהו, שמקיים זה שנים מאמץ הסברתי נגד איראן ושמציג את שאיפותיה הגרעיניות כאיום על השלום והביטחון בעולם, הסכם גרעין בין ארה"ב לאיראן יהיה לא רק סתם אכזבה – אלא מהלומה מדינית מהממת.
ההתנתקות הטוטלית של נתניהו מהדמוקרטים וההתמכרות האובססיבית שלו לרפובליקנים מחבלות במאבקו הצודק נגד התגרענות איראן. עובדה, כשבבית הלבן ישב דמוקרט, ברק אובמה, נתניהו יזם מושב משותף בקונגרס של הסנאט ובית הנבחרים, ונשא נאום תוקפני נגד הסכם הגרעין שעליו אובמה עמד לחתום. כיום לא עולה בדעתו של נתניהו ליזום מושב משותף כזה ולשאת נאום נגד המו"מ להסכם גרעין שמנהל הבית הלבן של טראמפ הרפובליקני.
הסיכוי לשקם ולחדש את המסורת של תמיכה דו־מפלגתית בישראל בגבעת הקפיטול הוא אפסי. שתי המפלגות הגדולות מתמודדות עם משברים פנימיים, ומצבן אינו מאפשר ליזום ולאשר מדיניות מוסכמת ומאוחדת מול ישראל.
מה שיכול לרכך את הנזק - וליתר דיוק, את ההרס, שנתניהו גרם ליחסי ארה"ב וישראל, הוא ממשלה חדשה בישראל. ממשלה ימנית, אבל בלי נציג של חרפה דתית כמו איתמר בן גביר, ובלי בצלאל סמוטריץ' ומשה גפני. וכמובן, בלי בנימין נתניהו כראש הממשלה.
התרעות פיקוד העורף