חמש אוגדות של צה״ל נמצאות כרגע בעזה. בהנחה שצה״ל יוצא למלחמה עם סדר כוחות שכזה, מלחמה בעזה צריכה להימשך יממות ספורות. לא יותר מ-72 שעות, כאשר המקסימום הוא 96 שעות. מעבר לכך ישראל הולכת להסתבך עמוק, עמוק בבוץ העזתי.

מטרת המבצע: ״הפעלת לחץ על חמאס לשחרור החטופים״. ככל שהמהלך הצבאי ימשך מעבר ליממות בודדות הדבר יתגלה כספין שאותו הוביל במקרה זה לא פוליטיקאי אחד או אחר. אלא המטה הכללי של צה״ל.

הלחימה בעזה היא סוג של הרפתקאות שיודעים איך נכנסים אליהם אבל לא ברור איך יוצאים או אפילו נתקעים בתוך עזה: כיבוש הרצועה, הקמת ממשל צבאי, הקמת התנחלויות ועוד. צה״ל לא יכול יותר לספר לציבור על מלחמה ארוכה של עוד שנה ושבעה חודשים. הוא חייב לחזור למהלכי בזק. כך בנוי צה״ל כך הוא חייב להתנהל.

תקיפות ברצועת עזה (צילום: REUTERS/Mahmoud Issa)
תקיפות ברצועת עזה (צילום: REUTERS/Mahmoud Issa)

הבעיה שצה״ל כבול תחת הדרג המדיני ולו יש כך נראה תוכניות אחרות, כמו למשל מלחמה ארוכה. זה משרת את יציבות הממשלה, מונע ועדת חקירה ממלכתית ועוד.

ישראל עמדה בשעות האחרונות בפני צומת דרכים. האם הולכים להסכם מול החמאס לשחרור מחצית מהחטופים החיים ועוד 16 חללים, ובמהלך הפסקת האש גם מקימים משא ומתן לסיום המלחמה ולדון על היום שאחרי בעזה - או שיוצאים למלחמה עצימה בתוך עזה.

ישראל הגיעה לצומת הזה באופן קצת בעייתי ומוזר: מבחינה צבאית היא הגיעה חזקה, עם מכת פתיחה מרשימה שהנחית צה״ל בימים האחרונים על חמאס. מהלך שגרר אותו ביום שבת לשולחן המשא ומתן.

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה (צילום: דובר צהל)
פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה (צילום: דובר צהל)

מנגד, ישראל מוצאת עצמה במספר בעיות קשות: הראשון, המשבר ההולך ומעמיק מול הממשל האמריקני. השני - ישראל מפספסת את שינוי של המזרח התיכון והיא לא חלק ממנו. שלישית ספק אם ישראל תוכל לחלץ במהלך הצבאי עוד תמורות, שכן במהלך החדש ישראל תממש את מנופי הלחץ שלה מול חמאס.

והרביעי הוא הענין הסיוע ההומניטרי, שככל שעובר הזמן הופך למשקולת לרגלי ישראל ויקשה עליה להתמודד עם לחץ בין לאומי. מבצע ״מרכבות גדעון״ יצא אתמול לפי צה״ל לדרך. השאלה מי יעצור את המרכבות, מתי ואיך.