במשך ארבע שנותיי כדובר צה"ל, הקשה עליי הרמטכ"ל גבי אשכנזי באישורי ראיונות ליאיר גולן – מפקד פיקוד העורף ובהמשך מפקד פיקוד הצפון. "זה על מנת לשמור עליו מפניו, יש לו אמירות פזיזות, הוא עלול להסתבך", הסביר לי אשכנזי. פעם אחת או פעמיים כשלחצתי והוא אישר, הוא התנה זאת בהכנה ובפיקוח צמוד.
שלא תתבלבלו לרגע. אני סבור שיאיר גולן שגה בניסוח וכיוון את האש לכתובת הלא נכונה. ועדיין, אצלי הוא מתויג בצד של הטובים, הערכיים, הישרים וההגונים – ואני שמח שהוא בחיינו הציבוריים, שהוא מוביל תנועה ומפלגה, ושהוא מקבל אמון בציבור על רקע העובדה שהוא לא "מתחפש" למרכז, לא מכבס מונחים, לא מחפש למצוא חן, לא קורץ לחרדים ולקיצוניים. יש לו תעודת זהות פוליטית חדה וברורה וסיעה פעילה ומעורבת.
גולן התייחס בדבריו בראיון למלחמה שנויה במחלוקת בעזה, לממשלה של קיצוניים ששולחים את צה"ל להסתובב סביב הזנב של עצמו, שלא מגדירים יעדים ברורים, שאין להם תכלית אסטרטגית ולא רגל מדינית משלימה. הוא התייחס למלחמה מתמשכת שגורמת לנזקים כבדים לישראל ברחבי העולם, לצונאמי מדיני ולפספוס של "רכבת ההזדמנויות" שמוביל נשיא ארה"ב.
יאיר גולן הוא מהטובים והראויים, עם לשון מהירה וחסרת זהירות, אבל הוא שירת בצה"ל יותר מכל אחד מאיתנו, הוא וחמשת בניו. בטח יותר מכל אלה שקפצו עליו. יאיר גולן שגה באמירה ותיקן, ועל זה נאמר: "חכמים היזהרו בדבריכם, ומנהיגי ציבור שבעתיים".
הטור המלא יפורסם מחר במעריב