אירועי תקופתנו מחייבים חשיבה מחדש על מבנה וניהול המשימות הלאומיות, לרבות השתתפות כל המגזרים, כאשר ההבחנה בין חזית לעורף מתעמעמת. כמו כן, יש צורך במתן מענה דחוף לצרכים רחבים, מורכבים ודחופים של צה"ל, משטרת ישראל, פיקוד העורף, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והחברה הישראלית. במצב שבו כל הארץ חזית, צריך שכל העם יהיה צבא.
בבואנו לתת מענה, אנו נושאים שאיפה לחברה ישראלית משגשגת, הפועלת מתוך תחושת שותפות גורל ולכידות חברתית, ומבוססת על מיצוי הפוטנציאל האנושי וכוח האדם הזמין למשימות לאומיות. זאת באופן המאפשר למדינת ישראל להתמודד בהצלחה עם אתגרי הביטחון והחברה האזרחית בתקופה זו, תוך בניית שותפות ייעוד.
ב־2021 היו בישראל 41,406 תלמידי ישיבה (לומדים במערכת החינוך החרדית שאינם מחו"ל וטרם נישאו) ו־18,417 אברכים (בוגרי מערכת החינוך החרדית שנישאו ורשומים במוסדות מסוג "כולל" ומוגדרים כ"דחויי שירות"). בסך הכל - כ־60 אלף איש. רובם של תלמידי הישיבות (78%) הם בני פחות מ־23, ולפיכך - בשלב הראשון ההצעות המובאות כאן מתמקדות בגברים חרדים בני 23־18 שנהנים מפטור.
• עדיפות והמשך עידוד לשירות צבאי מלא ושירות לאומי (לשנתיים) כפי שנעשה כיום. מומלץ במסגרת זו להרחיב את פעילות הגופים למצבי חירום, חילוץ והצלה, לתגבר את מחלקות הכוננות, את פעילות המשטרה ומערך כיבוי האש ומד"א. וכמובן, להמשיך להרחיב יחידות צבאיות כגון נצח יהודה, יחידות לחימה חרדיות, ישיבות הסדר חרדיות ועוד.
• הגדרת מסלולי שירות חדשים לאוכלוסיות שיש להן פטור ושקיבלו אישור דחיית שירות, בדגש על מענים מקצועיים לצרכים בחירום, בשגרה ובמעבר לחירום, תוך פתיחת הכשרות אשר תספקנה גם אפשרות תעסוקה בשוק האזרחי בימי רגיעה. מוצע למקד תחילה את הפעילות בגברים, תוך בחינת אפשרות פתיחת מסלולי התנדבות לנשים שאינן משרתות כיום, בהתאמה לרקע התרבותי – תוך כיבוד אורח החיים.
• מסלולי ההכשרה יכללו פרק הכשרה בסיסית במקצועות צבאיים, שיתנהל בתנאים מותאמים לאורח החיים של המשתתפים. בטווח הארוך, כל אזרח יעבור "טירונות צבאית או לאומית", או "הכשרה אזרחית בסיסית": היכרות עם ערכי המדינה, אם במסגרת סגורה ואם במקום מגוריו, בהתאמה למסלול שאליו הוא מתגייס בהתאם לתחום השירות שיבצע.
פרקי מסלולי ההכשרה לשירות ייבנו תוך התייחסות לצורכי הצבא ולצורכי המשק, בחתירה להקניית מקצוע שיאפשר להתפרנס גם בשוק העבודה הכללי. בין הדוגמאות למקצועות כאלה: עתודה אקדמית וטכנולוגית, מקצועות מחשוב, הגשת עזרה ראשונה, שינוע רפואי בבתי חולים, נהיגה (כמו רכב כבד, הפעלת צמ"ה, הפעלת ציוד חקלאי וכו'), כבאות, מכונאות ומסגרות, שירותי ניהול חיוניים, מקצועות בנייה ועוד.
תהליכי ההכשרה יכולים להתבסס על מודלים קיימים המוכרים מהעתודה האקדמית ומקורסים קדם־צבאיים, תוך רתימת מערכות הכשרה הפועלות במגזר הפרטי והשלישי. על מנת להגדיל את האפקטיביות של התוכנית, ניתן לשקול היפוך של סדר פרקי ההכשרה, לפחות בשלבים הראשונים של יישום המתווה. באופן כזה, רכישת המיומנות המקצועית תתבצע לפני ההכשרה הבסיסית, ותהווה תמריץ כניסה לתהליך השירות.
• עם תום ההכשרות הבסיסיות, תוגדרנה "יחידות שירות" במתכונת גמישה. בוגרי הכשרה צבאית בסיסית יוכלו לבחור בין הכשרה לפעילות במסגרת מחלקות כוננות, באזור מגוריהם, לבין הכשרה במקצועות נדרשים. מי שיוכשרו לפעילות במחלקות הכוננות, יבצעו שירות מילואים גמיש במתכונת תקופת שירות רצופה, או במתכונת חד־יומית (יום בשבוע, לאורך כל השנה). במקצועות מסוימים (אדמיניסטרציה, למשל) יתבצע שירות המילואים כ"מנגנון צל": ליווי בעלי תפקיד במערכת הציבורית הצפויים להיות מגויסים למשימות לחימה בחירום, וכגיבוי להם.
מי שעברו את שני פרקי מסלולי ההכשרה, ומבצעים שירות מילואים או שירות אזרחי בפריסה במתכונת שאותה פירטנו, יוכרו כמי שביצעו שירות שווה ערך לשירות צבאי או אזרחי מלא. לצד מסלולי השירות, מוצע להגדיר מעמד של "אברך מצטיין", בדומה לקיים כיום בצה"ל לגבי ספורטאי מצטיין, לרבות תהליך סינון ובחירה של המועמדים שיתבצע על פי קריטריונים ויעוגן בחוק.
• יש להגדיר תקופת מעבר, שאורכה לא יעלה על שנתיים, לצורך התאמת תהליכים ומערכות. בשלב הראשון תפעלנה המסגרות המוצעות כאן במתכונת רשות, כשהן פתוחות למתנדבים, ללא מגבלת גיל. חוק שירות הביטחון יתוקן באופן המשקף את העקרונות המובאים כאן, והתיקונים ייכנסו לתוקף בתום תקופת המעבר.
• בתום תקופת המעבר, המתווה יעוגן בחקיקה ראשית שתכלול חיוב התקנת תקנות בתוך פרק זמן קצוב וכן הוראות שעה. מתום תקופת המעבר תופעלנה סנקציות על פי דין.
• יהיה צורך בהנהגת תגמול דיפרנציאלי בגין השירות לאורך השנים במילואים או בשירות אזרחי. משרתים יזכו לתגמול משתנה וגמיש בגין שירות מילואים או שירות אזרחי, המשקלל את המקצוע הצבאי או האזרחי שלהם ואת היקף השירות.