אלא שכאן נתקלה המדינה בבעיה. תביעות הבעלות של הבדואים תופסות שטחים נרחבים בתוך היישובים – בחלק מהמקומות עד 60%־%80 משטח היישוב – ותובעי הבעלות סירבו לאפשר לאחרים להתיישב על הקרקע שאותה תבעו. שטחי הענק הללו נשארו בלתי מנוצלים ולא אפשרו לעשות בהם שימוש. גם כשהמדינה הגיעה עם חלק מתובעי הבעלות להסדר, והעניקה להם פיצוי בקרקע אחרת ובכסף, היא גילתה שאף בדואי לא מוכן להתיישב על שטח שהוגדר בעבר כתביעת בעלות של בדואי אחר, גם אם זה חתם מול המדינה על מסמך שלפיו הוא מוותר על תביעתו.
בדואי שיסרב להגיע לפשרה - שטח תביעת הבעלות שלו ייגרע מהקו הכחול של תוכנית המתאר של היישוב שלו, והוא יישאר עם תביעה על קרקע חסרת ערך. בחלק מהמקרים תוכל המדינה להפקיע את הקרקע לגמרי. לפי התכנון, במהלך מהיר ככל האפשר, יועברו בדואים מהפזורה הלא חוקית אל השטחים שיתפנו בתוך היישובים החוקיים; ובמקביל למגורים זמניים שיאושרו להם על קרקע שתוקצה להם במקום, יקודמו עבורם תכנון ובנייה של קבע. מדובר בשלב הראשון בפיילוט, שיופעל בשלושה יישובים - כסיפה, מרעית וסעווה - כשהרעיון הוא להמשיך את המהלך באופן מדורג, יישוב אחר יישוב.
לדברי השר שיקלי: "רפורמת 'הקווים הכחולים' מבקשת לפצח את אתגר תביעות הבעלות, שהוא מהאתגרים הקשים ביותר מול החברה הבדואית בנגב. הרפורמה מתמקדת בתביעות ביישובים קיימים שסובלים משיתוק בפיתוח בשל ריבוי התביעות. הרפורמה שגובשה, בסיוע כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, משלבת בין תמריצים חיוביים לתמריצים שליליים, ומשרטטת לוח זמנים קשיח של תמורות הולכות ופוחתות, וזאת במטרה לעודד את תובעי הבעלות ללכת למסלול של פתרון מוסכם לפני תביעות נגדיות ואכיפה".
בתנועת רגבים, שמכירה מקרוב את התוכנית המוצעת, מברכים עליה. "לאחר שנים ארוכות שבהן כשלו ניסיונות הסדרת ההתיישבות הבדואית בהיעדר מדיניות סדורה", אומר מנכ"ל התנועה מאיר דויטש, "התוכנית הזו מביאה בשורה אמיתית, וכוללת לצד התמריצים גם מערך בלמים ואיזונים - ואנו בהחלט מברכים על כך".
התרעות פיקוד העורף