החלטה מהפכנית, שמשלבת מקלות וגזרים, ואשר צפויה להיות מאושרת ביום ראשון - מבקשת לקדם את ההתיישבות ביישובים הבדואיים, תוך פתרון סוגיית תביעות הבעלות, המונעות זה שנים ארוכות את התפתחות החברה הבדואית בנגב.
רקע קצר: בשנות ה־70 אפשרה המדינה לכל בדואי לרשום בצורה מסודרת אצל פקיד ההסדר איזו קרקע הוא טוען ששייכת למשפחתו מימים ימימה, כאשר למעשה אף בדואי לא נדרש להוכיח כלום, או להציג מסמכים שיחזקו את תביעתו. המדינה, מצידה, התייחסה אל הרישומים הללו כאל אוסף של טענות. הבדואים, מצידם, ראו ברישום הזה משום הכרה של מדינת ישראל בתביעותיהם ההיסטוריות. אלפי תביעות הוגשו אז לגבי שטחי ענק, שהיקפם גדול יותר מפי 15 משטח השיפוט של תל אביב.
בנגב חיים כיום כ־330 אלף בדואים, כ־170 אלף מהם בהתיישבות לא מוסדרת, וכ־90 אלף מתוכם בשטח שמחוץ ליישובים החוקיים. במהלך השנים עשתה המדינה מאמצים גדולים לשכנע את הבדואים לעזוב את הפזורה ולעבור אל היישובים המוסדרים, שם הבטיחה לספק להם באופן חוקי מגרשים למגורים, תשתיות, חינוך, רווחה וכל מה שהם צריכים.
אלא שכאן נתקלה המדינה בבעיה. תביעות הבעלות של הבדואים תופסות שטחים נרחבים בתוך היישובים – בחלק מהמקומות עד 60%־%80 משטח היישוב – ותובעי הבעלות סירבו לאפשר לאחרים להתיישב על הקרקע שאותה תבעו. שטחי הענק הללו נשארו בלתי מנוצלים ולא אפשרו לעשות בהם שימוש. גם כשהמדינה הגיעה עם חלק מתובעי הבעלות להסדר, והעניקה להם פיצוי בקרקע אחרת ובכסף, היא גילתה שאף בדואי לא מוכן להתיישב על שטח שהוגדר בעבר כתביעת בעלות של בדואי אחר, גם אם זה חתם מול המדינה על מסמך שלפיו הוא מוותר על תביעתו.
מציאות זו הובילה למצב שבו חלק מהיישובים הבדואיים תקועים לגמרי, ואין דרך לפתח אותם עבור בדואים שחיים בפזורה ושלמדינה יש עניין ליישב אותם במקום חוקי ומסודר. ההצעה שמגיש עכשיו עמיחי שיקלי, השר הממונה על רשות הבדואים, שהכנתה רוכזה על ידי מנכ"ל משרדו אבי כהן סקלי, מציעה תוכנית של מקלות וגזרים.
כל בדואי המחזיק בתביעת בעלות בתוך שטח יישוב מוסדר, יקבל פרק זמן מוגבל בן כמה חודשים, שבמהלכו יוכל להגיע להסדר עם המדינה.
אם יחתום על הסדר כזה, המדינה תכיר בחלק מהקרקע כשייכת לו, ותפצה אותו גם בכסף. את התמורה הזו הוא יקבל רק אחרי שיאפשר לבדואים אחרים להתיישב על הקרקע ששחרר במסגרת ההסכם. בדואי שיתמהמה, ימצא את המדינה מציעה לו פחות ופחות תמורות ככל שעובר הזמן.
בדואי שיסרב להגיע לפשרה - שטח תביעת הבעלות שלו ייגרע מהקו הכחול של תוכנית המתאר של היישוב שלו, והוא יישאר עם תביעה על קרקע חסרת ערך. בחלק מהמקרים תוכל המדינה להפקיע את הקרקע לגמרי. לפי התכנון, במהלך מהיר ככל האפשר, יועברו בדואים מהפזורה הלא חוקית אל השטחים שיתפנו בתוך היישובים החוקיים; ובמקביל למגורים זמניים שיאושרו להם על קרקע שתוקצה להם במקום, יקודמו עבורם תכנון ובנייה של קבע. מדובר בשלב הראשון בפיילוט, שיופעל בשלושה יישובים - כסיפה, מרעית וסעווה - כשהרעיון הוא להמשיך את המהלך באופן מדורג, יישוב אחר יישוב.
לדברי השר שיקלי: "רפורמת 'הקווים הכחולים' מבקשת לפצח את אתגר תביעות הבעלות, שהוא מהאתגרים הקשים ביותר מול החברה הבדואית בנגב. הרפורמה מתמקדת בתביעות ביישובים קיימים שסובלים משיתוק בפיתוח בשל ריבוי התביעות. הרפורמה שגובשה, בסיוע כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, משלבת בין תמריצים חיוביים לתמריצים שליליים, ומשרטטת לוח זמנים קשיח של תמורות הולכות ופוחתות, וזאת במטרה לעודד את תובעי הבעלות ללכת למסלול של פתרון מוסכם לפני תביעות נגדיות ואכיפה".
בתנועת רגבים, שמכירה מקרוב את התוכנית המוצעת, מברכים עליה. "לאחר שנים ארוכות שבהן כשלו ניסיונות הסדרת ההתיישבות הבדואית בהיעדר מדיניות סדורה", אומר מנכ"ל התנועה מאיר דויטש, "התוכנית הזו מביאה בשורה אמיתית, וכוללת לצד התמריצים גם מערך בלמים ואיזונים - ואנו בהחלט מברכים על כך".