ההערכה היא כי בית המשפט, שקבע באשר לפיטוריו של רונן בר שנתניהו נמצא בניגוד עניינים מובהק ולא יכול לעסוק בעת הזאת בהליך הפיטורים של ראש השב"כ, כך גם במינוי מחליפו. המכשלה השנייה היא הליך המינוי. האם שיחה אקראית במושב האחורי של כלי רכב בחולות צאלים מספיקה כדי למנות אדם לאחד מהתפקידים הציבוריים המשמעותיים? האם זה רציני למנות ללא ועדת איתור, ללא בחינת מועמדים נוספים, ללא קבלת המלצות ממפקדיו של המועמד, ללא בחינה אם למועמד יש ניגוד עניינים ישיר או עקיף מול הממנה?
המכשלה השלישית היא כישוריו של המועמד לתפקיד. אין חולק שהאלוף דוד זיני הוא קצין רב זכויות, לוחם ומפקד אמיץ ועז נפש. אין ספק גם שהוא קצין "נץ" לוחמני חסר פשרות, כך לפחות עולה מפרסומי סוף השבוע באשר לעמדתו להמשך המלחמה בעזה ושחרור החטופים במשא ומתן מדיני.
חשוב להבין: השב"כ הוא לא צה"ל. מגוון המשימות ומרחב הפעילות שלו שונה ממרחב הפעילות של צה"ל. לשב"כ יש ממשק מדיני, הוא פועל במרחב הצללים של איסוף מודיעין ומבצעים בעלי משמעות אסטרטגית המבוצעים בצללים, בחתימה נמוכה. לכן לראש השב"כ צריך להיות ידע, ניסיון ויכולות ייחודיים - כאלה שהם מעבר לתכונות הנדרשות ממנהל או ממפקד צבאי נועז. את זה תידרש המערכת המשפטית לבדוק - אם אכן יש באלוף זיני, ואם ראש הממשלה שמבקש למנות אותו עמד עליהם.
התרעות פיקוד העורף