בעניין הפצ״רית, כ"ץ טען שמדובר בפורום פוליטי ונזף באלופה תומר־ירושלמי בפומבי, כהרגלו. כשהתברר שהרמטכ״ל אישר את הופעתה בכנס, לאור העובדה שהיא עמדה לשאת בו נאום הסברה מובהק למדיניות ישראל במלחמת חרבות ברזל, ובו כל ההצדקות לצעדים הצבאיים שצה״ל נוקט בעזה - כ"ץ לא התבלבל ופסל את ההופעה בכל זאת. הוא חייב לצאת גבר־גבר. בכל זאת, דמותו ב״ארץ נהדרת״ לא מוסיפה לו בריאות.
למה? כי הוא לא רוצה לפגר אחר נתניהו ועדר סייעניו. הוא כאן לא לשם הביטחון הלאומי, הוא בתפקיד כדי לבצר את הביטחון האישי של עצמו. כשהוא מדבר בפורום סגור, בקבינט, כ"ץ אומר את האמת: ״המשפטנים לא מפריעים לנו לפעול בעזה, אין שום התערבות של המשפטנים״, גער בשרים הקיצוניים שניסו, שוב, לטעון את זה. הוא לא העריך שזה ידלוף, אבל זה דלף. אז הוא מתקן עכשיו ומתנפל על ״המשפטנים״, כי הוא חייב לצבור את הנקודות שלו בבייס הליכודי. ביטחון המדינה? לא באמת מעניין אותו.
חובה להדגיש: מצבנו הבינלאומי מעולם לא היה ביש יותר. התקרית שבה נהרגו תשעה מעשרת ילדיה של הרופאה העזתית בהפצצה של צה״ל בעזה - חורכת את כל המסכים בעולם. אחרוני תומכינו מתפוגגים. מדינאים, בעלי טור, משפיענים שתמכו בנו מאז 7 באוקטובר בעקביות, מתחילים לחזור בהם. על הרקע הזה, נאום סדור של הפרקליטה הצבאית הראשית, במדי אלוף, שיתורגם מיידית ויופץ בעולם, היה יכול להפיג מעט את המפולת. אבל את ישראל כ"ץ זה באמת לא מעניין. הוא חייב את הקטטה שלו. הוא לא יפגר אחרי נתניהו. ואנחנו, אנחנו צריכים לזכור את זה. גם ביום שאחרי.
נחזור לזיני: אין עדיין תשובה לשאלה מה השתנה מאז שנתניהו פסל אותו לתפקיד מזכירו הצבאי בגין ״משיחיות יתר״ והסיר את שמו מרשימת המועמדים לרמטכ״לות מאותה סיבה, לרגע שבו הוחלט למנותו לראש השב״כ. האם בשב״כ אנו זקוקים למפקד משיחי, לאומני־חרד״לי? או שמא מדובר כאן בצורך משפחתי, שרק אדם כדוגמת זיני יכול לספק?
בסביבת נתניהו מספקים הסבר שומט לסתות: ״ביבי לא רצה שהוא יהיה רמטכ״ל כי זה מסוכן מדי״, אומרים המקורבים, ״צה״ל זה צבא שמפעיל כוח רב כל יום בחזיתות רבות, מלחמות, כיבושים, הפצצות, לתת את הצבא לידיים של מישהו שרואה בצה״ל את 'צבא השם' ובישראל את 'מלכות דוד המלך' - היה נראה לביבי מסוכן״. כששואלים אז מה עם השב״כ, הם עונים: "השב״כ ארגון קטן, חשאי, פועל בעיקר בתוך ישראל ובשטחים, כאן התקלות לא יכולות להיות גדולות מדי״.
זו תשובה מופקרת, מופרכת, מטורללת. השב״כ הוא הארגון הרגיש ביותר בישראל. יש לו אמצעים שאין לארגונים אחרים, בעיקר לנוכח העובדה שהוא רשאי להפעיל אותם גם על אזרחים ישראלים. האידיאולוגיה של אלוף זיני לא רחוקה בהרבה מזו של נערי הגבעות הפרועים, בהסתייגות מהאלימות שהם מפעילים מדי פעם. אם יהיה ראש השירות, הוא צפוי לצמצם עוד יותר את פעילותו של האגף לסיכול טרור לא ערבי (שמכונה בטעות ״המחלקה היהודית״). האם הוא יסרב למה שסירבו שלושת קודמיו, כשיתבקש להפעיל אמצעים נגד אזרחים ישראלים?
העסק כולו מריח מקומבינה ביביסטית טיפוסית, שממנה בדרך כלל אף אחד לא יוצא יבש. זיני הוכתם, זמיר הושפל, גופמן מנסה עכשיו למלט את עצמו מזעם מפקדו, ורק נתניהו רוחץ בניקיון כפיו, מאשים את כל העולם וטוען ש״פחד שהרמטכ״ל יטרפד את המינוי״.