משרתם של שני אדונים: המינוי הבא שנתניהו שם עליו את ציפורניו | בן כספית

ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להשתלט על מינויו של נציב שירות המדינה כבר זמן רב. ניסיון מיוזע, ממושך, עוצמתי. הוא יודע למה. אז תחזיקו חזק ובואו נצא לדרך: למה זה חשוב לו?

בן כספית צילום: אלוני מור
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו | צילום: MANDEL NGAN/AFP via Getty Images
3
גלריה

בתחילה הוא ניסה לאמץ דרך מינוי שבה הוא בוחר את הנציב, ומעביר את השם שלו לבדיקת ועדה שבוחנת רק טוהר מידות, אך לא בודקת כישורים והתאמה לתפקיד (ועדת גרוניס). הניסיון הזה נכשל אחרי שבג״ץ, כולל השופט סולברג, הבהיר לו שזה לא יעבור. בשלב הבא, נתניהו הודיע לבג״ץ שהוא מוכן למנות את הנציב החדש כפי שמונה הנציב הקודם. כלומר - ביבי יבחר את המועמד, ותוקם ועדה שתבחן את התאמתו וכישוריו, בצד בדיקת טוהר המידות שלו. בוועדה הזו יש שלושה חברים - השופט בדימוס אפרתי (שישב גם בוועדה שבחרה את הנציב היוצא הרשקוביץ) ושני נציגי ציבור מתוך רשימת נציגי הציבור שיושבים בוועדות המינויים של הנציבות. הרשימה הזו כוללת היום 10 נציגים, שישה מהם מונו בתקופת ממשלת בנט-לפיד וארבעה מונו על ידי נתניהו בממשלות קודמות בראשותו.

נעם סולברג
נעם סולברג | צילום: אברהם בלוך

ביבי סבר שבג״ץ יאפשר לו למנות את הנציב בדרך המינוי הזו, שנהגה עד כה ביחס לנציבים קודמים וגם אושרה על ידי בג״ץ בשנת 2011, ולכן נערך מראש להרכב אוהד עבורו בוועדה. בתחילה, הוא ניסה להוסיף לרשימת נציגי הציבור את טליה איינהורן, אבל נבלם על ידי שלומית ברנע. ואז החליט לפטר את נציגי הציבור שמונו בממשלה הקודמת - יעל אנדורן, אמיר הלוי, מיכל הלפרין, שרה פריש, יורם טורבוביץ ויעקב אדרי.

בסופו של דבר, בג״ץ הפתיע את ביבי וקבע ברוב של 2-1 שעליו לקיים הליך תחרותי לבחירת נציב. נתניהו כבר הודיע שלא יכבד את פסק הדין ושיקדם חקיקה כדי לאפשר לו לשלוט בזהות הנציב הבא.

העלילה מסתעפת: הבעיה שבינתיים נציבות שירות המדינה משותקת. ישנן סמכויות שנתונות רק לנציב שירות מדינה, שאף אחד לא מוסמך להפעיל אותן מאז סיום הכהונה הקצרה של רואי כחלון בתחילת אפריל. למשל, השעיה של עובד ציבור שחשוד בעבירה פלילית חמורה לתקופה שעולה על 45 ימים מחייבת אישור של הנציב. בהעדר נציב, חזרו לעבודה עובד סיעוד בבית חולים ממשלתי שהואשם בתקיפה מינית של מטופלת ואיש חינוך שהואשם בתקיפה של תלמיד. זה לא מטריד את נתניהו. כי רק נתניהו מטריד את נתניהו.

סמכות ייחודית נוספת של הנציב היא להתיר לעובד מדינה שהגיע לגיל 67 והוא חיוני למערכת להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה. במשרד הבריאות רופאים נאלצו לצאת לפנסיה, למרות שהם יכולים להמשיך לעבוד וחיוניים למערכת, בהעדר נציב שיאשר את המשך עבודתם. זה לא מטריד את נתניהו (למרות שהוא נזקק באחרונה ללא מעט רופאים). כי רק נתניהו, מטריד את נתניהו.

תחום שלישי שמשותק בהעדר נציב הוא המינויים הבכירים. ככל שחולף הזמן, הולכים ומצטברים תפקידים בכירים שאינם מאוישים בכלל בהעדר נציב שירות מדינה - לדוגמא: מנהל הרשות להתחדשות עירונית שפרש מתפקידו לאחרונה וראש מערך הגיור. זה לא מטריד את נתניהו וגו'.

כל הנזקים האלה הולכים ומצטברים בחודש וחצי האחרונים, ונתניהו יכל לעצור אותם ברגע אחד - בכך שימנה ממלא מקום לנציב שירות המדינה, אך הוא מיאן לעשות כן. מבחינתו, ששירות המדינה יהיה משותק ושהנזקים יצטברו עד שהוא יוכל למנות נציב כלבבו.

נתניהו ידע שהוא יתקשה להעביר את המינוי הזה מול גלי בהרב מיארה, ולכן הוא רצה לפעול מאחורי הגב שלה. כרגיל. הבעיה היא שכדי למנות ממלא מקום לנציב, צריך להתייעץ ביועצת. נתניהו עצמו פעל כך בפעמים הקודמות שמינה ממלא מקום לנציב, כולל ביחס לרואי כחלון. כאשר רואי כחלון היה ממלא מקום הנציב, היו מקרים שהוא לא יכל לטפל בהם בגלל ניגוד עניינים. במקרים האלה, טיפל עדן בר טל, וזה נעשה אחרי התייעצות עם היועצת. אמר נתניהו - אני מסתמך על ההתייעצות ההיא (מחודש פברואר) כדי למנות את בר טל כעת. זה לא מחזיק מים. נתניהו יודע (והיועצת כבר הבהירה לאנשיו) שזה מינוי חדש ונדרשת התייעצות נוספת. כולל הסבר, איך ממלא מקום לחודש יפתור את בעיית המחסור בנציב שירות מדינה. אבל נתניהו מצפצף.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה | צילום: מרק ישראל סלם
תגיות:
בנימין נתניהו
/
גלי בהרב-מיארה
/
נציב שירות המדינה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף