לשידור התחרות היו כ־180 מיליון צופים ברחבי העולם, ואף שאין בידינו נתונים מדויקים בעניין מספר המצביעים, הרי שברור שרבים מאוד מהם נתנו את קולם לשיר הישראלי – כולל, אגב, בספרד, עובדה שכנראה הרגיזה במיוחד את ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ’ס. זה אומנם לא סקר רשמי, אבל התוצאה באירוויזיון עשויה לשקף את דעת הקהל בצורה אמינה יותר מזו המאפיינת סקרים שונים.
ממשלת צרפת קיבלה בימים אלה דוח סודי שחושף את היקף התופעה “המוסתרת”, כלשון הדוח, שלפיה פועלים בצרפת גורמי אסלאם קיצוני להרחבת השפעתם דרך עמותות והטפה ברשתות. זאת, בעיקר במימון קטארי, כחלק מ”תוכנית גלובלית” לעגן את אורחות האסלאם הקיצוני בחברה. עמותת “המוסלמים בצרפת” היא שלוחה של “האחים המוסלמים”, אחות תאומה לחמאס.
זה הזמן להתעורר
הדוח מתייחס אומנם באופן ספציפי לצרפת, שבה תופעת החדירה האסלאמית הגיעה לממדים רחבים ומדאיגים במיוחד, אך המצב איננו שונה בתכלית גם בגרמניה, בבריטניה, בבלגיה, בהולנד ובארצות סקנדינביה.
בתקשורת הישראלית מדובר על “צונמי” מדיני וכלכלי, כביכול, ואף שאין לזלזל בכך, מדובר בעיקר בצעדי ראווה זמניים והפגנתיים, שלא כל מדינות האיחוד שותפות להם. על ישראל לשקול את התגובות הדיפלומטיות וההסברתיות המתאימות — ודווקא בהתחשב בכך שבניגוד לנאמר בתקשורת הישראלית, וכפי שבין היתר הוכיח גם האירוויזיון, לא כל העולם נגדנו.