הראשון בפעולת צה״ל במהלך כעת הוא הנעת האוכלוסייה מצפון הרצועה ומהערים חאן יונס ורפיח. צה״ל הפך אזורים נרחבים בעזה לערי רפאים, לעיי חורבות. המהלך השני הוא שצה״ל משתלט על השטחים ושולל מהעזתים ומהחמאס את האדמה של עזה. עד עכשיו הוא הצליח להחזיק סדרי גודל של כמעט ממחצית שטח הרצועה.
הפעילות היא כירורגית נגד מחבלים, מבנים חלקם מבני בתי ספר שחמאס הפך אותם למפקדות. מנהרות שהוא מנסה לשקם, מתחמי שיגור ועוד. המהלך הרביעי הוא עקיפה של חמאס בחלוקת הסיוע ההומניטרי. ובכך לפגוע ביכולת המשילות שלו מול האוכלוסייה המקומית.
חמאס חטף בצורה קשה. אבל הוא עדין עומד על הרגלים. יש לו עוד אלפי רקטות ומאות רבות של מנהרות. החמאס הוא ארגון סאלפי קיצוני ביותר כך שהרוח והאידיאולוגיה שלו לא פגה ולא תפוג בעתיד.
חמאס כרגע אינו מהווה איום קיומי על ישראל. שלא נתבלבל; צה״ל לא יגיע למנהרה האחרונה, לא למחבל האחרון וכן גם לא לכפכף האחרון בעזה לא מחר ולא בעוד חמש שנים של מלחמה.
מערכת הביטחון בישראל וצה״ל ידרשו לפעול בעשרות השנים הבאות באופן סיסטמטי כדי למנוע מהחמאס להשתקם ולבנות יכולות צבאיות קטנות כגדולות. ישראל חייבת לבנות את היום שאחרי. לא רק מי ישלוט בעזה אלא איך יופעל הפיקוח המודיעיני, הפעילות הצבאית הישראלית בעזה לאחר מלחמת 20 החודשים.
עכשיו צריכים לראות איך הנשיא האמריקני סוגר את המלחמה הארוכה בתולדות המדינה. מלחמה שהחלה באסון הכבד ביותר לעם היהודי מאז השואה, ועכשיו היא עומדת בצומת משמעותית לקראת שינוי צורתה והתנהלותה.
התרעות פיקוד העורף