במקרה המשוגע ששמו מדינת ישראל, מוטח בנו על בסיס יומי או שעתי אירוע משנה מציאות. לכאורה. האירוע הנוכחי הוא מינוי ראש שב"כ, שיש בו פוטנציאל למניפת אפשרויות, חלקן מרנינות, חלקן פחות: ממלחמת אזרחים עקב סירוב הממשלה להכיר בסמכות בג"ץ, עד פירוק הממשלה עקב קטלניותה של המכה הפסיכולוגית והפוליטית שהממשלה תחטוף אם זיני לא יהיה ראש שב"כ. ובעיקר עקב תגובת הציבור הלאומני־משיחי לחולשה ולשלומיאליות של נתניהו.
לכאורה, אז מה? ביבספוג יבריש את אי־המינוי כמו את דש מעילו מגרגיר אבק, סמוטריץ' ובן גביר ישחילו את הפיל הזה בקוף המחט שדרכה הם מזריקים לקהלם את החומרים הממכרים, ויאללה, ממשיכים בדרך להקמת בית המקדש על חורבות אל־אקצא. למעשה, מדובר במכה אחת יותר מדי שעשויה לחלחל לרקמת הסחוס הקשיח של הבייס ולסדוק אותו ברמה של שבר.
לכן, סיכול המינוי של זיני הוא כיום האירוע החשוב ביותר בתולדות הסכסוך בין שני חלקי העם. למינוי עצמו אין קשר למקצוענות, אידיאולוגיה או פרוצדורה. מדובר בשירוג שרירים מול מערכת החוק. במקום שבו יריב לוין נכשל בקידום רפורמה באמצעים פרלמנטריים, בא נתניהו ומנסה לכפות על המערכת מהלך אלים בהבל פה. לפיכך, עצם הסיכול הוא ניצחון מהדהד של שלטון החוק על שלטון הצחוק. ובייחוד זו תשובה לשאלה, איזה מין בני אדם אנחנו.
הזוועה בעזה הייתה אמורה להרים מחאת צונמי על מדרכות תל אביב ובירכתי הפריפריה – וכלום. שקט של הלם? צדקנות של מי שמסרב להכיר במציאות? כאילו מילת חידוד, תרתי משמע, של יאיר גולן הפכה (שוב) לאבחנה השגויה בין טובים ורעים. ולצורך העניין, כולנו רעים.
אז מה חמור יותר? הרג תינוקות, או התרעה על הרג תינוקות? יאיר גולן הסתער על הפעלה ברוטלית של צה"ל בידי הממשלה ועל שתיקת הכבשים של הפוליטיקאים במרכז. הוא לא מייצג שמאל, ימין או מרכז. הוא מייצג בני אדם. הממשלה, לעומתו, מייצגת את האגף האפל בחברה הישראלית.
כדי לתדלק את ההיי של הבייס ברמות התמכרות, נתניהו מלהטט בין שני אלמנטים תיאטרליים: התקרבנות שפורטת על המיתר הבכייני של הבייס, ותוקפנות שמשמשת את ראש הממשלה ככלי בימתי להפגנת עוצמה. וכל הצרור הנקוב הזה של נכה, נשמיד, נגדע - מיועד לחיזוק הבייס והדימוי הקשוח, שמטרתו ציד קולות מבולבלים ומבוהלים. קולות של כל מי שמחפש סמכות קטלנית, שתציל אותו מהפייק של איום קיומי.
להתעלק על עולם התעתועים שברא נתניהו בהבל פה זה חבל"ז ובזבוז אנרגיה מחאתית. המטרה האמיתית של כל תנועות המחאה היא הפלת הממשלה. הבייס והממשלה הם התשתית הלאומית שמגבה את זוועות עזה.