אכן, האירוע היה מרשים. אלפי צעירים, אלפי דגלים, אבל בין השיטין צצו גם תופעות מאוד לא יפות, שלא לומר מכוערות. אי אפשר היה להתעלם מהמעבר של התהלוכה ברובע המוסלמי ומהיחס של חלק, אומנם קטן, מהצועדים לאוכלוסייה המקומית. אי אפשר היה להתעלם מהשירה האלימה והגזענית "שיישרף לכם הכפר" ומהבעיטה שכיוון אחד החוגגים לאישה ערבייה בפתח ביתה.
הייתה במקום נוכחות מסיבית של כוחות הביטחון בדיוק כדי לנטר ולפוגג את נקודות החיכוך, כפי שהצהיר המפכ"ל. מדוע לא מנעו אותם כוחות את ההתנהגות הנלוזה הזאת? חלק מהפוחזים חבשו כיפה לראשם, איך הם לא זכרו את הצו המקראי לגבי התנהגות אל הזר הגר בתוכנו? בספר דברים כג ח כתוב בפירוש "לא תתעב מצרי כי גר היית בארץ מצרים".
אני מחובר למקורות היהודיים וכואב לי לראות את ההתנהגות של חובשי כיפות כלפי זרים, גרים וערבים בתוכנו. חלקם גרים כאן מקדמת דנא. אנחנו ערב חג השבועות, חג הגרים, שבו אנחנו קוראים את מגילת רות המואבייה, וכדאי לחשוב שוב על ההתנהגות שלנו כעם סגולה, כאור לגויים, ביחסנו ללא יהודים. נתייחס אליהם בכבוד, לא נשפיל אותם ובוודאי שלא נתקע להם אצבע בעין.
התרעות פיקוד העורף