אחרי החרדה הקיומית של ה-7 באוקטובר: סכנת הפילוג שמאיימת על ישראל

אחרי השבעה באוקטובר, החרדה הקיומית התחלפה בפחד מפיצול פנימי, ערעור ערכי המוסר ואובדן הלכידות. רק מהלך תיקון עמוק עשוי להציל את ישראל מהמשבר

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
הפגנה בקפלן, 16.1.25
הפגנה בקפלן, 16.1.25 | צילום: אבשלום ששוני
4
גלריה

לאחר השבעה באוקטובר המטופלים חשו חרדה מאובדן המדינה. הבהלה היתה ביטוי לכשלון ולמחדל, ולהישג הראשוני של מחבלי הנוח'בה. עם התעשתות הצבא והעברת הלחימה לשטח הרצועה השתנתה החרדה, לא עוד חשש כליון אלא חשש לאובדן היקירים, חיילים, נפגעים מטילים וכמובן החטופות והחטופים.

הימשכות הלחימה והפיכתה למלחמת התשה הורידה את עוצמת החרדה הזו ובמקומה התפתחו חרדות הנוגעות למעמדנו כפרטים וכמדינה לנוכח ההתרחשויות. הפיצול בעם מחד ואובדן התמיכה הבינלאומית מעוררים חשש מפילוג, מלחמת אזרחים ו דה-לגיטימציה כלפי פעולות הצבא כיד המבצעת של השלטון.

הפגנה לשחרור חטופים
הפגנה לשחרור חטופים | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

תשתית הערכים והמוסר עליה מבוססת חברה, הינה אוניברסלית בבסיסה ואיננה מבדילה בין קהילות. חוקים אתיים בסיסיים מוסכמים ברחבי החברה האנושית. חוקים אלה, למשל חקוקים בדיברות שבין אדם לחברו. חוקים דומים הנ הבסיס למיתולוגיות אחרות גם כן. על בסיס זה מורכבים חוקים פחות אוניברסליים, חוקי דת, לאום ומדינה. הדברות שבין אדם למקום ובביטוי מודרני יותר חוקה של מדינות או מגילת העצמאות של מדינת ישראל.

הערכים הנם מערכת הפעלה, סט ידוע ומקובל העובר מדור לדור ,ומהווה מורה נבוכים לקהילה. הידיעה מרגיעה ונותנת תחושת זהות והגנה. אצלנו היהודים זה נע בין ״מותר האדם״ לבין התפיסה של ״עם סגולה”.

המתח בין ערכים שונים מוכל בתוך קהילה לרוב באמצעות חוקים ושומרי סף הדואגים להסדיר את הקונפליקטים לפני פריצת החבלים המאחדים. מצבי חרדה שמטבע הדברים מביאים להקצנה מהווים אתגר לשיתוף והלכידות.

הפגנה להשבת החטופים בכיכר הבימה
הפגנה להשבת החטופים בכיכר הבימה | צילום: אבשלום ששוני

הנהגה בעתות חרדה, מלחמה למשל, מנצלת ומגבירה את הניכור בין המדינה לאויביה. כל מנהיג ״מטפח״ אויב אמיתי יותר או פחות. לעיתים האויב הוא זה הקם להורגך ולעיתים האויב הוא הזר שבתוכך.

אומות העולם ייסדו חוקים בינלאומיים כדי למזער נזקים בעקבות קונפליקטים, חוקים מאפשרים מלחמה מתוך הבנה שהיא בלתי נמנעת אולם מגבילים את ההרס הפוטנציאלי.

מדינת ישראל נכנסה לשבעה באוקטובר כשסכנת פיצול מאיימת על רקע מהלכי ההפיכה המשטרית. סדר העדיפויות במטרות הלחימה השבת החטופות והחטופים מול הנסיון למיטוט החמאס אינו מקובל על כל חלקי העם. גם הקף הלחימה וההרס בעזה נראים לחלקים מהעם ומהעולם כלא מוסריים לא הכרחיים ולא מידתיים. אמירה כמו אין חפים מפשע בעזה, איננה מקובלת. מלחמה ומידה של ענישה- כן, הגנה ומניעה- כמובן, פגיעה חסרת הבחנה או הרעבה- כאן כבר אין תמיכה גורפת.

הפגנה וחסימת כבישים בבוגרשוב
הפגנה וחסימת כבישים בבוגרשוב | צילום: ללא קרדיט

הפיצול המאיים יחד עם ההרס הרב הנם סכנה למרקם המלוכד של מדינת ישראל. ערעור ערכי המוסר והניכור בין שני חלקי העם, יחד עם הדה-לגיטימציה של ההנהגה מחייבים מהלך הצלה. החזרת כל החטופים, ועדת חקירה ובחירות הם מהלך הצלה.

ובהסתכלו לאחור עם ירידתו מכס הכהונה, ראש הממשלה יווכח כי מהלכי הפילוג שהחלו באמירתו ״השמאל שכח להיות יהודי״ קעקוע חוקי המשחק הדמוקרטי וסימון האויב כחלק מהעם- הם שהובילו לנפילתו. אדם המזניח חלק מילדיו מביא עליו את נפילתו.

תגיות:
הפגנות
/
קפלן
/
טבח ה-7 באוקטובר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף