המהלכים הפוליטיים לפיזור הכנסת לא אמורים להיות מעניינו של הדרג הצבאי. אבל איך שלא יהפכו את המשבר הפוליטי הזה - הוא נע במטוטלת בין שני נושאים מרכזיים שקשורים באופן הדוק בהתנהלות צה״ל ומערכת הביטחון.
מלחמת ״חרבות ברזל״ חוללה שינוי בחברה הישראלית. הציבור המרכזי המכונה "מעמד הביניים", ציבור שמורכב ממרבית חלקי האוכלוסייה מכל פינות הארץ, מבין כי הנטל של החזקת מדינת ישראל מונח על הכתפיים שלו. מדובר בסקטור היצרני, שאחראי על תזרים המזומנים של המדינה, באמצעות הנעת המשק על ידי ייצור, ייצוא ותשלום מיסים ישירים ועקיפים. על זה נוסיף את 20 החודשים האחרונים, בהם הוא נקרא לשאת בנטל הביטחון, מי בשדות הקרב ומי בתמיכה לכוחות המסתערים בכל חזיתות הלחימה.
האזרחים הללו יצאו לחופשות מהמלחמה. הם חזרו לגיחות קצרות הביתה, לעבודה, לחברה הישראלית האזרחית - ואז הם חטפו את הסטירה. הם הביטו רגע לאחור וגילו כי הם בודדים. לא כל הציבור צועד איתם כתף אל כתף.
סקטורים פוליטיים החליטו לנצל את כוחם בלשון מאזניים בפוליטיקה הישראלית וחוקקו להם חוקים מקלים, המבדילים אותם מיתר הציבור. עד כאן מדובר בסוגייה של צדק חברתי. את זה יש להכריע בקלפי ביום הבחירות. אבל בשנה האחרונה חל שינוי מהותי. אין מדובר רק בשאלה חברתית. לא מדובר כאן רק בצדק בין הפרזיטים לבין האזרחים שנלחמים על הבית ועל המדינה.
יש לצה"ל בעיה מהותית של כוח אדם. השינויים שיצרה המלחמה; היקף האיומים, היקף המשימות, ההתרחבות הגאוגרפית, הימשכות המלחמה - כל אלו מביאים לכך שצה"ל זקוק באופן מיידי לאלפיי חיילים נוספים - לוחמים, תומכי לחימה וחיילי טכנולוגיה. צה״ל נמצא במצוקה אמיתית.
כל אמא של לוחם בסדיר תספר על הגעגועים לילד שנמצא בלחימה שבועות על שבועות מבלי שהוא יחזור הביתה. כל חייל מילואים יודע אילו משימות הוא נדרש לבצע בשדה הקרב גם בגיל 37 או 40 וגם מבוגרים הרבה יותר. גם המערך המילואים צה"ל זקוק לעשרות אלפי חילי מילואים נוספים. הסיפור הפוליטי בנושא הגיוס הוא כבר לא שיח של האם נכון להעניק רישיון להשתמטות - אלא צורך קיומי לביטחון ישראל.
הסוגיה הפוליטית השנייה העומדת על הפרק היא המשך עיצובה של המלחמה שלא נגמרת כבר כמעט 610 ימים. כאן העניין מורכב באשר לאיך מקדמים את הסוגיות השונות: שחרור 58 חטופים ובאיזה מחיר? "היום שאחרי" ברצועת עזה? ועיצוב תפיסת הביטחון של ישראל לצד העמקת הסכמי אברהם. המשבר הפוליטי הפעם הוא לא סוגייה חברתית של זרמים בחברה - אלא סוגייה ישירה לביטחון ישראל.