ומה עשו לאורך כל אותו היום העסקנים של עוצבת "שועלי תהום" במערכת הפוליטית? ניסו לקמבן את הצלתה של הקואליציה ולהנציח את השתמטות החרדים. נתניהו פגש את אדלשטיין, בבצ׳יק פגש את גנץ, דרעי נועד עם סייעניו החנפנים, גפני וגולדקנופף פיזרו ספינים.
צה"ל ממשיך להילחם בעזה, ארבעה לוחמים נקברו ב־48 השעות האחרונות, והאנשים העלובים האלה, חסרי כל בדל של מצפון או בושה, ממשיכים להחיות את השתמטותו של ציבור גדול ורב, שמקומו ראשון ליד פנכת ההטבות, אבל נעדר לגמרי ממקומו בנשיאת הנטל.
ראש ממשלת ישראל אומר לרב חרדי (ספק ציוני) בקולו, שהדיח רמטכ"ל ושר ביטחון תוך כדי מלחמה רק כדי לקדם את חקיקת חוק ההשתמטות שדורשים החרדים. איך שלא נהפוך את זה, איך שלא נאזין לזה, איך שלא נבין את זה - זה זה.
בואו נחזור על זה: הוא אומר את הדברים תוך כדי מלחמה בשבע חזיתות, שניטשת כאן לאורך כמעט שנתיים. כשמספר ההרוגים מתקרב ל־2,000. מספר הפצועים אסטרונומי. מספר גדועי הגפיים עצום. מספר הפוסט־טראומטיים שובר כל שיא. לצה"ל חסרים 10,000 לוחמים. הצבא הסדיר שחוק עד דק. המילואימניקים קורסים בהמוניהם.
דרעי לא טיפש. להפך, הוא חכם. דעתו האמיתית על נתניהו לא שונה בהרבה מדעתי. הוא נמצא שם בתוך החדר מהרגע הראשון. אבל הוא יודע שחלק ניכר ממצביעיו נשבעים בשמו של נתניהו, ולכן הוא קשר את גורלו בגורל נתניהו לטוב ולרע. עכשיו הגענו לרע, ודרעי מתלבט. אם יתנתק מנתניהו, יהיה לו רע. אם לא יתנתק ממנו, יהיה למדינה רע. מה דרעי יעשה? אל תעצרו את נשימתכם.
שבוע ימים זה נצח מבחינתו של נתניהו. צריך לעקוב בדריכות אחר תעלוליו ומזימותיו בשבוע הקרוב. הוא מסוגל לכל דבר. אבל איפשהו עמוק בלב, או בתת־ההכרה, מתחילה להתגנב ההבנה שיש מצב שמספר הכדורים הרב שהאיש הזה מג׳נגל במקביל בכל רגע נתון, מוגזם. המשחק הזה עומד להסתיים. גם חתול עם תשע נשמות פוגש מתישהו את המכונית העשירית, אמר מי שאמר. בקרוב נדע.