מלחמה שעודנה נמשכת? חלל נוסף שמובא למנוחות? משבר קואליציוני עם החרדים? פילוג אפשרי בליכוד? כל אלה רחוקים מחללו של אולם המשפט, כרחוק מזרח ממערב. כל העניינים הפעוטים הללו מתגמדים לנוכח החקירה המלומדת, הנמוכה, הגובלת ברכילות זולה, על מה שהיה בתחילת המאה הזאת, כשנתניהו כהגדרתו היה שלוש שנים "פגר פוליטי".
נתניהו משיב בחיוב: "אי אפשר היה לתאר את חדוות החיים שיכלה להיות לי לאחר ההפסד, ואז אני אומר בליבי: זה מה שירשת מאביך? מאחיך? תפקיד האוצר זה מוות פוליטי. נכנסתי בעת המשבר הכלכלי הכי חמור, ידעתי שזה בית הקברות שלי ואין לי יותר סיכוי להיות ראש הממשלה. אבל חשבתי שבכך אני אשיג את אחד מיעדי – שינוי הכלכלה. לקחתי את ההון הפוליטי שלי בשביל שיפור הכלכלה. קבר פוליטי למען כלכלת ישראל".
גם ההפסד בבחירות 2006, כשהליכוד נותר עם 12 מנדטים, "היה צורב. במשך שלוש שנים הייתי מחוץ לתמונה. חשבתי שהסיכויים לחזור שואפים לאפס". התובע: "אבל אמרת שממשלת אולמרט צריכה ללכת?", נתניהו: "זה ממש מרעיד את אמות הסיפים. אם ראש האופוזיציה אינו אומר שעל הממשלה ללכת הביתה, הוא צריך ללכת".
ואז באה שאלת־השאלות של התובע, ממש "מרעידת סיפים": "היכן מתרחש האירוע שבו מר מילצ'ן מציע לך בפעם הראשונה סיגר?" – וואו. אתה, כאחד מהקהל המועט בחדר הצפייה, שומע, מתפלץ וחושב בליבך: ראו נא במה מעסיקים ראש ממשלה בישראל, איך גוזלים את זמנו, במה מעניינים את דעת הקהל הסוערת בגלל הסכנות המוחשיות לעצם קיום המדינה.
נתניהו מצטיין בחלוקת הקשב שלו, בערנותו בכל מצב. כאן, כשהוא על מושב הנאשמים, הוא מרוכז כל כולו בתשובות שהוא יורה, משיב ברצינות ובגילוי לב לחקירה נגדו, שאינה מצליחה להפילו בפח: אכן, "מילצ'ן בפגישותינו הביא לי סיגריות, שמפניות לשרה. הוא אדם נדיב וחם, ידע שאני אוהב סיגרים. הייתה בינינו חברות אמיתית, גם בין המשפחות, שיחות נפש והנאה הדדית". כאומר: מה רע בזה? אפילו הזכיר את הזמר פול אנקה ואת להיטו: "שים ידך על כתפי", כשחברו מילצ'ן התלונן פעם שכתפו מציקה לו.
צריך לבוא ולראות את בנימין נתניהו בפעולה, מפגין קור רוח, בקיאות בחומר, לא מתיירא לזרוק מפעם לפעם את התשובה: "לא זוכר". כותב השורות האלה איננו משפטן, אינו מבלה חלק מזמנו בבתי המשפט, אבל שעתיים־שלוש של נוכחות במשפט המטורלל הזה, שעולה הון לקופת המדינה, רק הוכיחו כמה הוא מיותר, במיוחד לעת הזאת, בעיתוי הכי קשה למדינה. וכשאני שב ומתהלך בכיכר החטופים היוקדת מקרני השמש, מתחזקת בי עוד יותר התמיהה - למה לא היה אפשר לנהל משפט זה לאחר פרישת ראש הממשלה מתפקידו, כנהוג בכמה דמוקרטיות אחרות?
התרעות פיקוד העורף