את הסיפור הזה חשבתי לשמור לספרי שעתיד להיכתב ולהתפרסם מתישהו, אבל אני חושב שעליי להביא אותו בפניכם כבר עכשיו, עם תחילת החקירה הנגדית של בנימין נתניהו - שלא הולכת להיות עבורו (ועבורנו כמובן) טיול בפארק ביום אביב.
ומעשה שהיה כך היה: לקראת מחצית ינואר 2022, פרסמתי כאן ב"מעריב" מאמר מפורט ומניתי את שלל הסיבות מדוע האינטרס הלאומי והפוליטי שלנו הוא להעניק לנתניהו הסדר טיעון מקל, ואפילו מקל מאוד. ביום ראשון, יומיים לאחר פרסום המאמר, התקשרה אלי אישיות ממלכתית מוכרת וטענה באוזניי: "קראו בקיסריה את המאמר שלך, התרשמו מהכנות וביקשו ממני לשאול אותך אם אתה מוכן לסייע".
"כאזרח המדינה אני מוכן לסייע בהתאם לקווים שמופיעים במאמר", השבתי מיד. שעה חלפה וקיבלתי טלפון מעו"ד בועז בן צור, אז פרקליטו של נתניהו, שהודיע לי שתוך שעה הוא אצלי במשרד. וכך אכן היה. השארנו את הטלפונים מחוץ לחדר הישיבות ובן צור הודיע לי שנתניהו יודע שהוא אצלי ולאחר שהתלבט, שקל ודן עם רעייתו ובנו ופרקליטיו, הוא רוצה ומוכן לאמץ את הצעת עסקת הטיעון שהניח בפניו ימים קודם לכן היועץ המשפטי היוצא אביחי מנדלבליט.
"נו, מה הבעיה?", תהיתי וקיבלתי תשובה שהיועץ לא עונה להם ביומיים האחרונים, שהוא רדף אחריהם והודיע להם שיש דד ליין, שהוא כעס שמשכו אותו בתואנות שונות "ביבי מסכים ושרה לא" או "יאיר תומך וביבי מתנגד" וכך הלאה. אבל העיקר שעכשיו כולם מסכימים ורוצים.
עו"ד בן צור ביקש ממני לנסות ולדבר עם מנדלבליט, היות ונתניהו זכר שאנחנו ידידים טובים (פעם רצה למנותו לפרקליט מדינה וקרא לי להתייעץ), ששירתנו יחד במטכ"ל ואפילו נחקרנו וזוכינו יחד ב"פרשת הרפז" וכך הלאה.
עוד באותו הלילה שוחחתי עם מנדלבליט, שכבר היה בשלבי אריזה והוא אישר לי ש"חלון ההזדמנויות נסגר". הוא פירט שכדי לנקות שולחן למחליפתו גלי בהרב-מיארה, הוא גיבש הצעות לעסקאות טיעון לאריה דרעי, לשר יעקב ליצמן ולנתניהו והודיע להם שהוא לא יפעל כ"גנב בלילה" ושההזדמנות תחלוף במוקדם או במאוחר.
איך אומרים בעל הבית השתגע באנגלית? ההטבה המיוחדת ללימודי אנגלית. לשיעור ניסיון ללא התחייבות לחצו כאן
לדבריו, בעוד שדרעי וליצמן "חטפו" את הצעות ההסדר – נתניהו משך זמן ואיחר את הרכבת. היועץ התעקש ש"החלון סגור" ונימק זאת בכך שהוא צריך גם להתמודד עם הביקורת שעשויה לעלות ולכן הדבר לא אפשרי. הבנתי אותו. מסרתי את התשובה הנחרצת לנתניהו דרך פרקליטו ועצב גדול ירד על בית ראש הממשלה (כך דווח לי).
העצב הזה נמשך כמה שבועות, עד שיריב לוין התייצב בפני נתניהו ובישר לו "עידית סילמן ושמוליק נתנו הסכמה. הם בידינו", ונתניהו שוב נתמלא עזוז, אנרגיות ונחישות. שלא תגידו שאת שלי לא עשיתי.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב סופהשבוע