תענית שתיקה
חודש מאי, ואיתו עונת החגים והדוחות הכספיים לרבעון הראשון - מאחורינו, אבל יוקר המחיה עדיין לפנינו. המשק ניצב בפני אין־ספור אתגרים, כמו עתיד ההייטק, מדדים גבוהים, מדיניות המכסים של דונלד טראמפ, מחירי הדיור ועוד. עם אתגרים כאלה, נושאי המשק והכלכלה אמורים היו להעסיק 24/7 כל פוליטיקאי בכלל, ובפרט אחד המתיימר להנהיג את המדינה. יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה, פרסם לפני כשלושה חודשים תוכנית כלכלית וירטואלית. זה המינימום הנדרש.
נפתלי בנט, המוביל בסקרים לקראת הבחירות הקרובות, אינו רושם שום מרשם למחלת יוקר המחיה. הייתי רוצה לשמוע אילו צעדים בכוונתו לנקוט כדי להוריד את מחירי הדיור. מה צריך לעשות כדי להפחית את מחירי המזון והפירות והירקות? איך מעודדים את התעשייה כחול־לבן?
מה שכן, באנגלית ציונית מצוחצחת יש לנו שר ההסברה בפועל. בנט מתנסח היטב בנושאי חוץ וביטחון כמו גורל החטופים, מטיף מוסר ליאיר גולן, סופד לנופלים, ממליץ איך לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית ועוד. ספרתי למעלה מ־30 ציוצים שלו בטוויטר במהלך חודש מאי בנושאים אלה, לא כולל ראיונות בתקשורת הבינלאומית.
אנחנו מבקרים, ובצדק, את בנימין נתניהו על כך שאינו מתראיין לטלוויזיה בישראל. ערוץ 14 לא נחשב, וטופז לוק, המראיין את ביבי ממנהרות הכותל, הוא עיתונאי בערך כמו יעקב ברדוגו. התשובות לשאלות המוזמנות מתקבלות בדרך כלל במהלך עדותו בבית המשפט. אבל בנט עצמו משום מה חסין מביקורת, כי הוא על תקן המשיח. נפתלי, למקרה שנחטפת, תמצמץ! וזה לא שאין לו ניסיון כלכלי. בשנים 2013־2015 ב"ממשלת האחים" (לא האחים המוסלמים) הוא שימש כשר הכלכלה. אז יזם את הוספת השם משרד הכלכלה למשרד התעשייה בכוונת מכוון: הכלכלה ויוקר המחיה יעמדו מבחינתו בראש סדר היום. ציפינו לגדולות ונצורות.
הרבה הצלחה לא הייתה שם. דווקא בזמן ממשלת השינוי, נושאי הכלכלה טופלו יפה על ידי שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן. יו"ר ישראל ביתנו טרח במשך חודשים ארוכים לסבסד את מחירי הדלק המטורפים. הוא עזב את האוצר עם קופת מזומנים של 10.7 מיליארד שקל. ומה עשה בנט? לפני שלוש שנים בדיוק, ב־1 ביוני 2022, הוא השיק תוכנית להורדת יוקר המחיה יחד עם שרת הכלכלה דאז אורנה ברביבאי, הכוכבת הנוכחית של "הזמר במסכה". מדובר ברפורמת היבוא המפורסמת שכולם היו בטוחים שתביא סוף־סוף להורדת מחירי היבוא. רפורמה כזאת הופעלה בתחילת 2025 גם על ידי שר הכלכלה הנוכחי ניר ברקת. אז האם מחירי היבוא ירדו? זה בטח לא קורה היום אצל ברקת, כמו שזה לא קרה אצל ברביבאי.
נפתלי בנט מתויג בשנים האחרונות כימין כלכלי, ועד היום קשה היה להתווכח: ימין כלכלי הוא עידוד תחרות חופשית, עידוד יציאה לעבודה, הגבלת חופש השביתה, צמצום הסובסידיות והקצבאות, וצמצום המעורבות הממשלתית. מזכיר מישהו? כן זה בדיוק נתניהו של 2003, שיצא בתוכנית כלכלית מקיפה שכללה את כל המהלכים הללו שכולם גרמו לפגיעה בחרדים.
אבל נפתלי בנט הכלכלי של 2025 הוא אניגמה כמו אורנה ברביבאי, כוכבת "הזמר במסכה". הוא מסתיר יותר ממה שהוא מגלה. תענית השתיקה שלו רועמת בעוצמתה. מה נשאר מאותו "ימין כלכלי" קשה לדעת, כי למרות ניסיונו כאיש עסקים וכיזם הייטק - הוא אילם כלכלית. זה קורה בשעה שבכל העולם עוסקים בנושאי כלכלה כמו מכסים, ריבית ואינפלציה – ועדיין הוא זוכה למקום ראשון בסקרים. ייתכן שהזחיחות מהסקרים מעמעמת את צלילות דעתו של בנט. אבל הוא חייב להפנים שאם ימשיך לשתוק, סביר שמגרש החניה האלקטורלי שלו יתרוקן ואז ייאלץ לשוב ולפרוש לגיטרה ולשירה עם איילת שקד.
לא עושה חשבון
נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, הוביל בשבוע שעבר את ערב הגאלה השנתי של הלשכה, שאליו הגיעו בכירי המשק הישראלי. היו שם מייסד קרן פימי ישי דוידי, מנכ"ל לאומי חנן פרידמן, מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי, מנכ"לית ליברה אתי אלישקוב, מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון, מנכ"ל תע"א בועז לוי, מנהל רמ"י ינקי קוינט, רמי לוי, דורון ארבלי, ארנון בר־דוד, ספי זינגר, שי אהרונוביץ' וראשי ערים ומנהלי חברות.
זו הייתה חזרה כללית לקראת הכנס השנתי של הלשכה, שייפתח ביום ראשון הקרוב. בכנס המסורתי בהשתתפות בכירים בתעשייה יהיו אלפי רואי חשבון ובני משפחותיהם, וידונו בהם באתגרי הענף. "המקצוע מוביל את עולם העסקים. אחד מתפקידי הליבה שלנו הוא לקדם את מעמדם של רואי החשבון, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. אנחנו צריכים כמה שיותר רואי חשבון במוקדי ההשפעה במשק", אומר לי נשיא הלשכה חן שרייבר.
איך אתה מגדיר את מצב המשק בעיתוי הנוכחי? הדעות בנושא חלוקות?
שרייבר: "אני בהחלט מודאג כבר תקופה ארוכה מהמצב, ואני לא חושב שיש כלכלן או איש עסקים רציני אחד שיאמר לך משהו אחר. אנחנו בסחרור זמן רב מדי, וכרגע איננו רואים את האופק. גם הנתונים מציגים לנו תמונת מצב קודרת. המדד זינק, קצב הצמיחה לא מספק, והתחזיות הפסימיות של בתי ההשקעות וחברות הדירוג עוברות אותנו ולא נראה שמישהו מתרגש. אינני יכול להבין זאת".
אבל הנתונים מראים אחרת: השקל בשיא של שנתיים, הבורסה פורחת, ולא ראינו קריסות של חברות גדולות. אז מניין הדאגה?
שרייבר: "זה מסך עשן, אבל הפצצה מתקתקת. אני לא רואה שמתקיים שיח רציני על חומרת המצב הכלכלי או לאן אנחנו עוד עלולים להגיע אם לא ייעשה שינוי רציני. בדוחות הרבעון הראשון של 2025 אפשר לראות דיווחים על ירידות בכמות הקניות. הלחץ המדיני עוד יתגבר אם הלחימה תימשך. לכל החלטה מדינית־ביטחונית יש כמובן השלכות כלכליות, ואליהן אנו צריכים להתכונן. הלשכה נמצאת כאן בשביל הקברניטים, כדי לסייע ולספק את הידע והעמדה המקצועית שלנו. אבל שיח כזה אינו מתקיים כלל, וחבל".
התבטאת בעבר מספר פעמים בביקורתיות כנגד נגיד בנק ישראל כאשר דרשת ממנו להוריד את הריבית. אתה עדיין חושב שמדובר בצעד נכון במצב הנוכחי?
שרייבר: "בבנק ישראל צריכים לקבל החלטות קצת יותר אמיצות ולהוריד את הריבית, אבל במצב הנוכחי אני קצת פסימי. העסקים ובעלי המשכנתאות משוועים להורדת ריבית, אבל הנתונים הופכים רק יותר ויותר קשים. יכולנו כבר להגיע לשלב שבו הנגיד מוריד את הריבית במהלך שהיה נותן תקווה לעסקים ומשקי הבית, אולם לצערי האוצר לא מתקדם לעבר פתרון - וניהול המשק עמוק בבור. כאשר נורות האזהרה דולקות חדשות לבקרים עם תחזיות פסימיות של בנקי ההשקעות, לצד נתוני מדד וצמיחה מדאיגים, קשה להוריד בשלב זה את הריבית".
כיצד נראית מערכת היחסים עם רשות המיסים? האם הם מבצעים מהלכים בתיאום איתכם?
שרייבר: "ברשות המיסים לא ממש מקשיבים להמלצות שלנו, כי יש אג'נדה של השר. ברשות המיסים רוצים רק לקחת כסף. אנחנו מעדיפים להסתכל לטווח הארוך ומציעים פתרונות שמאפשרים גבייה ארוכת טווח. אבל הם רוצים הכל בהנחתות".
מה דעתך על גזירות המיסים, ואיך לדעתך צריך לטפל בהון השחור?
שרייבר: "נושא ההון השחור הוא לא רק הסיפור של 'חשבוניות ישראל' שנתנו מענה לחשבוניות הפיקטיבית. זאת עבודה קלה. לרשות המיסים אין כלים, והיא בורחת ומזניחה את הטיפול. ההון השחור נמצא בעולמות הפשע, ולרשות המיסים אין אפשרות להילחם אפקטיבית, כי זה צריך להיות בתיאום עם המשטרה. בלעדיהם אי אפשר לעשות אכיפה אמיתית. צריך לגייס את המשטרה ומשרד הפנים".
מה אתה אומר על הגילוי מרצון בהעלמות מס בכלל וקריפטו בפרט?
שרייבר: "בינתיים ברשות רק הודיעו על כוונתם לצאת במבצע, אולם זה עדיין לא סגור הרמטית. מדובר בתהליך שחייב להיות סגור מבחינה משפטית, כדי שמי שחושף את מצבו העסקי לא יואשם בעבירה פלילית. כאמור, במשרד המשפטים לא סגורים על כך עד הסוף. מי שנכנס לראשונה לשוק הקריפטו שואל מה קורה עם המיסים, אבל אין לי תשובה חד־משמעית לתת לו. רואה חשבון לא יכול היום להמליץ ללקוח לעשות גילוי מרצון. זה גם מסובך מאוד לחשב את הרווח".
בוא נדבר על המעמד המקצועי של רואי החשבון במגזר הציבורי. האם קיים שיפור?
שרייבר: "מבחינת הממשלה, נעשו מספר מהלכים לשיפור איכות המקצוע בחברות הממשלתיות. לאחר שנים כונסה מחדש הוועדה למינוי רואי חשבון בחברות הממשלתיות. גם ניתנה ההנחיה שכל סמנכ"לי הכספים בחברות הממשלתיות יהיו רואי חשבון. אני בהחלט מרוצה מכך. המהלך ישפר את הממשל התאגידי ואיכות השירות במגזר הציבורי. הוועדה למינוי רואי החשבון תבחר בקרוב מעל ל־100 רואי חשבון לחברות הממשלתיות. אני משוכנע שהכספים האדירים של החברות הממשלתיות ינוהלו בצורה מדויקת יותר ותומכת צמיחה".
אתה משמש בכהונה השנייה שלך ברציפות כנשיא הלשכה. מהן התוכניות להמשך הדרך, ואולי אתה שוקל קדנציה נוספת?
שרייבר: "לגבי קדנציה נוספת אני לא פוסל את האפשרות על הסף, כי אני מקבל פניות מחברים שהיו רוצים שאמשיך הלאה. זה מוקדם, ועדיין לא החלטתי. אנחנו אלו שמנהלים בפועל את כל המיליארדים של המשק הכלכלי, ורק אנחנו יודעים לעשות ביקורת, לנהל כספים, תקציבים, חשיפות פיננסיות ומיסים. המטרה היא להמשיך לחזק את מעמד הענף. שככל שיהיו יותר רואי חשבון בעמדות ניהוליות, התוצאות ישתפרו".