לאחר התדרוכים הסותרים וקרב האשמות הפנים-חרדי שהתרחש ביום שישי – המערכת הפוליטית נכנסת לשבוע מעניין למדי. שבוע שככל הנראה יסתיים באישור החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית – אך לא בפיזור הכנסת בפועל.
החרדים מפולגים ומפוצלים בינם לבין עצמם – מצב שבהחלט טוב מבחינת בנימין נתניהו. לא משנה כמה כלפי חוץ אגודת ישראל, דגל התורה וש״ס מתעקשות להפגין חזית אחידה; לא משנה כמה זהות הכותרות בביטאונים של שלוש המפלגות החרדיות הללו – בינתיים זה בעיקר הסרט שהעסקנים החרדים משדרים לציבור שלהם.
הציבור החרדי בהחלט זקוק למסר מרגיע ומסביר – במיוחד לאור הודעת היועצת המשפטית לממשלה על 50 אלף צווי גיוס שיוצאו לבני הישיבות בחודש הבא. הציבור החרדי נקרע בין החרדה מהמצב הנוכחי – של היעדר הסדר כלשהו עבור עשרות אלפי צעיריו – לבין החרדה מחוק הגיוס המתבשל.
הרבנים, העסקנים והעיתונים מסבירים לו חדשות לבקרים כמה התוצר שמבשל ח"כ אדלשטיין בוועדת חוץ וביטחון הוא שמד ואיום קיומי על עולם התורה. מנגד, כמה קשה המציאות הנוכחית שאותה הציבור החרדי חי כאן ועכשיו – לא צריך להסביר. הם חווים אותה במלואה, ללא קמפיינים הסברתיים.
על כן, אין צורך להפריז בחשיבות מסרי העסקנים שדורשים לצייר תמונת מצב אפוקליפטית (מבחינת הממשלה והעומד בראשה) של משבר כולל, היעדר הסכמות ודהירה לבחירות במסלול חד-סטרי. הפוליטיקאים החרדים – וגם נתניהו – יודעים כי המצב הגיע לנקודת רתיחה, וחייבים לשחרר קיטור.
על כן – בסבירות גבוהה – החוק לפיזור הכנסת שהאופוזיציה מתכוונת להעלות בימים הקרובים יעבור ברוב קולות בקריאה טרומית, שהיא התחנה הראשונה מתוך ארבע בדרך לבחירות. הצעד הזה נחוץ בדיוק כדי לשחרר את הקיטור, להעניק לפלג הקיצוני בתוך הגוש החרדי – אגודת ישראל – את תמונת הניצחון הראשונית, ובעיקר כדי להרוויח זמן בניסיון ליישב את המשבר, למצוא פתרון ולהציל את הממשלה.
בנימין נתניהו, שברוב הסיטואציות הקודמות היה זה שקיבל החלטה באשר לזמן הנכון עבורו להוביל לבחירות, לא יוותר גם הפעם על הזכות לשלוט במצב ולהחליט על הרגע הנכון לפזר את הכנסת. כרגע, המצב לא לגמרי בשליטתו – וזה מה שמדאיג אותו וגורם לו לפעול בכל הכוח.
מאחורי הסרט שהחרדים משדרים לציבור בוחריהם מסתתרת תמונת מצב מורכבת הרבה יותר. בש״ס ובדגל התורה אולי לא אוהבים את הטיוטה שהציג להם אדלשטיין, אך באותה מידה הם לא אוהבים את הנחישות של אגודת ישראל – מפלגתו של השר יצחק גולדקנופף – להפיל את הממשלה, שזה המהלך שמוביל את החרדים הישר לאופוזיציה, ייתכן שלשנים ארוכות.
מנגד, הלך הרוח באגודת ישראל לא משאיר אופציות. האדמו"ר מגור, שזה חודשים גורר את יתר חבריו לפרישה מהממשלה, הצליח לשכנע את יתר חברי מועצת הרבנים כי זה הכיוון הנכון ללכת בו.
הלחץ של אגודת ישראל הופך את המשימה של נתניהו לקרב דו-זירתי. אחרי האישור הראשוני של החוק לפיזור הכנסת, הוא יצטרך לנהל מו״מ אינטנסיבי עם החרדים כדי לנסות ולהגיע להסכמות סביב חוק הגיוס, ובמקביל – לנהל קו בלימה מול הדינמיקה הפנים-חרדית, כאשר הזרם הקיצוני ינסה לדחוף את המתונים להפלת הממשלה.
הדינמיקה הזו היא תופעה פוליטית משמעותית, כידוע, שגרמה ללא מעט ממשלות ליפול, בניגוד לכל היגיון ורציונל. החוק מאפשר לשחק עם קידום הצעת פיזור הכנסת בהתאם לרצון הקואליציה. יש לה את כל הכלים לעכב את פיזור הכנסת במשך חודשים, אם ראש הממשלה לא ממהר להוליך את המדינה אל הקלפי.
יו"ר הכנסת, יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת הכנסת ויו"ר ועדת החוקה ידאגו שחוק פיזור הכנסת יזדחל בקצב של צב זקן, יתעכב בכל תחנה ויקנה לראש הממשלה את הזמן הנדרש כדי לקבל החלטות – לכאן או לכאן. נכון לעכשיו, נראה כי בנימין נתניהו לא החליט האם עדיף לו ללכת לבחירות בזק – או לעכב אותן ככל שיהא אפשרי.