האמירות של אדלשטיין מסעירות את המערכת ויוצרות לנתניהו בעיות קשות עם החרדים. האמירה שלפיה יש צורך בחוק שיכלול יעד גיוס גבוה, ולא בהסדר, שאינו גיוס אלא השתמטות, עוררה את זעמם של החרדים ואילצה אותם להיכנס לעמדת מגננה. אדלשטיין מגלגל את הכדור לא רק למגרשם של החרדים, אלא גם למגרשו של נתניהו. המפלגות החרדיות מנסות לסכל את כוונותיו, והן הזהירו את ראש הממשלה שהן מתכוונות לפרק את הקואליציה, מה שיוצר לנתניהו כאב ראש לא קטן.
רוב המשרתים בצה”ל והציבור החילוני מבקשים להגיע לחלוקה שוויונית של נטל השירות. חלקם סבורים שיש לאזן בין המחויבות לשירות בצה”ל ובין המציאות הפוליטית, שבה לחרדים יש כוח מיקוח רב, בעיקר לנוכח התלות של ראש הממשלה נתניהו במפלגות החרדיות.
אדלשטיין מבקש להחזיר את ועדת החוץ והביטחון לעמדה משפיעה. לאורך השנים, רבות מההחלטות החשובות בתחומים אלה התקבלו במשרדי הממשלה שעוסקים בהם, ולא בוועדה. אדלשטיין שואף להפוך את הוועדה לזירה של דיון אמיתי, ולא לחותמת גומי. הוא לא מהפכן, אבל הוא אינו מוכן לעצום עין. כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הוא מעוניין לגבש פתרון מאוזן לנושא הגיוס, שיש בו אחריות ביטחונית, הבנה פוליטית ותחושת צדק אזרחי. האם הוא יצליח בכך? התשובה תלויה בנכונות של החרדים, שראוי כי יפנימו שהשינוי הכרחי, ושהוא חייב להתבצע בהקדם.