היום הוא היום הראשון בשארית חייהם של הח"כים החרדים בכנסת. בתוך תוכם, הם יודעים את האמת. עידן ההשתמטות הסתיים. הוא יכול להסתיים בטוב, כלומר בהשלמה ושיתוף פעולה, בהורדת פלסטר בבת אחת, והוא יכול להסתיים ברע, כלומר תוך כדי צווחות, מריבות, מריטת נוצות וקירקורים. אבל הוא הסתיים. ישראל פוסט ה-7 באוקטובר אינה אותה מדינה. ישראל פוסט 7 באוקטובר לא תסבול ולא יכולה להרשות לעצמה מגזר משמעותי, שהולך וגדל ותופח, שפטור מעול הגנת המדינה. נקודה.
מה שנתניהו מנסה לעשות עכשיו, זה סיבוב על הנואשות החרדית. הנה, רק אם תתנו לי עוד זמן, עוד קצת זמן, ממש עוד טיפ-טיפה, יהיה בסדר. הפריץ ימות, הכלב ימות, מישהו ימות.
נדמה לי שבסתר ליבכם אתם מבינים את זה. אתם יודעים שבממשלה הבאה, אחרי נתניהו, "לא מאיים עליכם שום דבר טוב", כמו שאביגדור ליברמן נוהג להגיד. מה גם, שליברמן עצמו מאיים עליכם. אבל אתם גם יודעים שיותר גרוע ממה שקורה עכשיו, לא יכול להיות. ואתם גם מבינים את מצבה של המדינה.
ואתם יודעים שהיא חייבת שינוי עמוק ויסודי, בטרם יהיה מאוחר מדי. כי למרות שאתם לא משרתים, ולמרות שצווי ה-8 למסכנים שכן משרתים הוארכו שוב על חודו של קול של ח"כ מש"ס (למרבה החוצפה והתועבה), בסוף יש לכם לב יהודי אחראי בתוך הגוף. הלב הזה מאותת לכם להעביר דף. די. זה נגמר. יוצאים לדרך חדשה. ואם זה לא יקרה היום, זה יקרה מחר או מחרתיים. ככל שזה יתמהמה, כך זה יהיה מכוער יותר ומכמיר לב יותר.