הרמטכ"ל אייל זמיר הבין מיד: הצעד הדחוף שחייב להתבצע, ויכריע את גורל המלחמה

הרמטכ״ל זמיר קיבל צבא חבול עם פוסט טראומה. הוא הבין כי יש לשנות את התפיסה בסוגיה המרכזית, מול כלל האיומים

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
כוחות צה"ל בעזה | צילום: דובר צה"ל

צה״ל החדש יכלול את הקמתן של שלוש אוגדות: אוגדה מזרחית מההר ועד המדבר, אוגדה מתמרנת שתהיה סוג של ״מחסנית״ לכלל המערך המתמרן ואוגדת העורף, מתוך הבנה כי צה״ל חייב להסתכל ולהיות מוכן גם לאתגרים מבית.

מלחמת ״חרבות ברזל״ כמו גם מלחמת רוסיה-אוקראינה חשפה את העולם בכלל ואת צה״ל בפרט לשינוי בשדות הקרב: לא מלחמה של זבנג וגמרנו אלא מלחמה ארוכה כנראה ללא הכרעה לצד אמצעי לחימה חדשים ושיטות לחימה שעברו שדרוג כזה או אחר.

זה מחייב את צה״ל להיערך אחרת בהגנה ובהתקפה. בהגנה צה״ל נדרש למערך גדול במיוחד של הגנה אווירית עם יותר סוללות של ״כיפת ברזל״, ״קלע דוד״ ו״חץ 3״, לצד מערכות ״מגן אור״ ליירוט בלייזר שיוכלו להתמודד עם נחשולי הכטבמ״ים והטילים ארוכי הטווח מאיראן, תימן, ולבנון.

זאת הסיבה שהרמטכ״ל הבין שצריך לפצל את המערך של ההגנה האווירית לחטיבה צפונית וחטיבה דרומית. בעצם בפועל המערך הולך להכפיל עצמו גם בסדיר וגם במילואים.

הרמטכ''ל אייל זמיר
הרמטכ''ל אייל זמיר | צילום: דובר צה''ל

מתקפת שבעה באוקטובר יצרה הבנה בצה״ל כי הוא חייב לבנות מחדש את מערך ההגנה בגבולות. בצה״ל מבינים כי גבול ירדן - הגבול הארוך ביותר - כ-500 קילומטרים - הוא נקודת התורפה, לצד ההבנה כי ישראל חייבת להיות ערוכה לתסריט של שבעה באוקטובר גם בקו התפר. בניית האוגדה המזרחית עם שתי חטיבות מרחביות ויחד עם הקמת חמש חטיבות המילואים ששלוש מהן יתנו מענה לגבול המזרחי וקו התפר בתוך זמן קצר בעת אירוע מתפרץ.

המהלך השלישי בהבנה של המטכ״ל הוא חיזוק המערך המתמרן. בניגוד לעבר הבינו בצה״ל כי אי אפשר להפעיל אוגדת חי״ר או קומנדו ללא חטיבת שריון כחלק מהאוגדה. בצה״ל מבינים כי אוגדה 98 או אוגדה 99 לא יכולות לתמרן בלי כוח שריון. ההחלטה להקים את חטיבה 500 של השריון על בסיס טנקי מרכבה 4 היא אמירה כי מדובר בחטיבת מילואים צעירה שתהיה חטיבת חוד של השריון.

חיל השריון
חיל השריון | צילום: אבי אשכנזי

בצה״ל מודים כי הם לא באו מוכנים למלחמה מול האיומים והאתגרים בשדה הקרב החדש הדורש מערך רחב של הנדסה קרבית. כיום מודים בצה״ל שהמחסור הגדול ביותר הוא בכוחות של הנדסה הקרבית. צה״ל הגיע למלחמה רק עם שלושה גדודים של הנדסה קרבית. היום הוא בהליך ההקמה של הגדוד הרביעי והוא נדרש להרים בדחיפות את הגדוד החמישי. אלא שכאן יש לצה״ל בעיה קשה: אין לו מאיפה להביא חיילים נוספים. הוא זקוק לחרדים מצד אחד ולהאריך את השירות לסדירים מצד שני. בינתיים לוחמי ההנדסה נשארו תחת העומס המבצעי הגדול ביותר בצה״ל.

אתמול צה״ל נתן את הפרומו למה שהוא מכין לעימות. לא רק חיל האוויר לבדו אלא ההבנה כי ישראל זקוקה לזרוע ימית משמעותית שתדע לא רק להגן על הגבולות הימיים אלא גם תדע להתמודד מול זירות רחוקות במפרץ הערבי או הים התיכון כמו איראן ותימן.

אחרי שלושה חודשים רא״ל זמיר הצליח להצביע על הנקודות החשובות הדרושות טיפול בצה״ל. סגנו אלוף תמיר ידעי נדרש עכשיו לבנות את הכוח. הרבה עבודה יש לפניהם.

תגיות:
צה"ל
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף