אותו טקס משונה ומעט נלעג הפך אצלי לעוד סמן לבוחן המציאות של משרתות ומשרתי ציבור. חלפו כשנתיים מאז, מספיק זמן כדי שנוכל ללמוד על בשרנו עוד על הפערים בין מה שהם בוחרים לדעת למתרחש באמת. בעדויות שעולות מדי יום בקבוצת הוואטסאפ שהקימו נוסעות ונוסעים מותשים מהשירות של הרכבת הקלה בבירה, קשה לטעות.
מבוגרים וצעירים, הורים עם עגלות ותיירים נבוכים נדחקים לקרונות הקטנים החדשים שהוזמנו, לפעמים אחרי שכמה וכמה רכבות מלאות חולפות ואין אפשרות להידחק לתוכן. על אנשים עם מוגבלויות בכלל אין מה לדבר, כי מערכת הכריזה מצטיינת בתקלות חוזרות.
אלא שמהדיווחים של כפיר, החברה הזכיינית שמפעילה את הרכבת הקלה, מתקבל הרושם שהכל נהדר. אפילו על התקלות מבשרים שם בעליזות: "לאור התקלה", "לאור התאונה", לאור. יושבים מנהלי סושיאל נמרצים וכותבים הלצות ועדכונים עליזים על הצפוי. למשל, על הבחירה להשבית את הרכבת הקלה לטובת עבודות למשך 14 שבועות בתזמון יוצא מן הכלל: ערב החופש הגדול, כלומר בחודשי הקיץ. זו כמובן עוד מכה לתיירים שעדיין לא חטפו רגליים קרות ממה שקורה אצלנו ואמורים לגדוש את העיר, ומכה גדולה לתושבות ולתושבי העיר.
מתי מי מאנשי צוות תוכנית אב לתחבורה באמת באמת השתמש על בסיס יומי בתכנוניו? אפילו קו אוטובוס ישיר למרכז העיר מאחד הצירים הראשיים של העיר, שדרות הרצל, לא תוכנן לחודשי ההשבתה. אלמלא הייתי מאמינה ברצונם הטוב של משרתי הציבור באמת לבצע את עבודתם, עוד הייתי עלולה לחשוב שזו התרשלות בדברים הבסיסיים ביותר, והלוואי והאמנתי לחלק הראשון של המשפט הזה. מצד שני, אני צרכנית של הדיווחים של כפיר וצוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים והכל מידבק, כידוע. חוץ מיופי.
שרת התחבורה נהנית מרכב צמוד שהציבור מממן. הרכב הצמוד מגיע עם נהג צמוד קומפלט, שגם אותו הציבור מממן. לראש העירייה יש רכב צמוד. למעשה, אין להם כל אינטרס לנסוע בתחבורה הציבורית. למה להם העונש הזה? כדי שלא ניהנה לבד מהשירות המעולה שהם מופקדים עליו, מוגשת בזאת הצעת חוק מגע ישיר - אחריות ישירה של שרים לשירותים שמשרדם מספק לציבור.
ההצעה מבוססת על עיקרון פשוט: המקבל אחריות ציבורית חייב להכיר מקרוב את השירות שהוא אחראי עליו. שרי ממשלה נהנים מהטבות נרחבות כמו רכב צמוד, מגורים נוחים, כולל בתי מלון כשהם נשארים עד שעה מאוחרת בכנסת וביטחון תעסוקתי (מה זה ביטחון, יותר מ־50 אלף שקלים לחודש), בעוד הציבור שהם משרתים מתמודד עם בירוקרטיה מתישה, תורים ממושכים, פערי שכר ועומסי תנועה.