מעל 600 ימי לחימה עברו מאז טבח 7 באוקטובר, וממשלת ישראל טרם קבעה אסטרטגיה ברורה ברצועת עזה. מדיניות של היסוס, סיסמאות והיעדר החלטה אינה מדיניות – אלא כישלון. כדי לשנות את המשוואה בטווח הקצר והארוך, מדינת ישראל חייבת לקבוע אסטרטגיה ומדיניות שיובילו להכרעה. הן צריכות להיות ברורות לאזרחי ישראל וגם לקהילה הבינלאומית, וחייבות לכלול שלושה מרכיבים. הראשון, כיצד תיראה עזה ביום שאחרי, מהו ה־End Game; השני, מהם המהלכים הנדרשים עד שמגיעים ליעד הזה; השלישי, סוגיית החטופים.
שלושת המרכיבים הללו קשורים זה בזה, וה־End Game מבחינתי הוא ברור – היפרדות מוחלטת מעזה. ישראל עשתה טעות אסטרטגית כשהסכימה לקבל אחריות על עזה במסגרת הסכמי קמפ דיוויד, במקום להשאיר את האחריות למצרים. מאז רק הולך ומאמיר המחיר הביטחוני, הכלכלי והבינלאומי. היפרדות מעזה משמעותה סגירת כל המעברים בין ישראל לרצועה; הפסקה מוחלטת של אספקת חשמל, מים ודלקים; וניתוק אזרחי, ביטחוני וכלכלי הרמטי.
לכן מצרים חייבת לאפשר לכל עזתי שירצה לעזוב למדינות כמו מלזיה, טורקיה וניקרגואה לעשות זאת. כפי שהעולם דאג לפליטים מאוקראינה, סוריה וסודן, כך ניתן לאפשר גם לעזתים לעבור למדינות אחרות מרצון ובתמיכת הקהילה הבינלאומית. יש מי שטוען שזה לא מציאותי, אבל אני מכיר את העולם הערבי. זה אפשרי, וזאת האופציה הטובה ביותר.
אך הבעיה היא שהממשלה הנוכחית ומערכת הביטחון משמיעות כל יום רעיונות מופרכים, שנעים מהחלת ריבונות ישראלית ברצועה ובניית יישובים יהודיים מחדש, דרך החזרת השליטה בעזה לידי הרשות הפלסטינית, ועד לחלוקת נשק לכנופיות של מבריחי סמים ולמחבלים המזוהים עם דאע"ש. הרעיונות הללו הם מכשול, והם המרתיעים את העולם הערבי מקבלת אחריות על ניהול רצועת עזה.
החזרת החטופים היא הבסיס לכל מהלך, והצלת אחינו ואחיותינו מהשבי היא ערך עליון וחשוב ביותר. ייתכן שישראל תידרש לשחרר אלפי אסירים, וזה כואב – אך נכון ביטחונית בעת הזו. כרגע הממשלה מאכילה אותם, שומרת עליהם ומספקת להם שירותי רפואה בעלות עתק. כשהם יהיו מחוץ לכלא, יהיה אפשר לבוא איתם חשבון. לאחר השבת החטופים, ישראל תפעל באופן נחוש למיגור שלטון חמאס ותרדוף כל מחבל שהיה מעורב בטבח. כמו אחרי טבח מינכן, ישראל צריכה לרדוף אותם בכל מקום ובכל זמן. אף אחד מהמפלצות האלו לא ימות מוות טבעי.
למי שטוען שהפסקת הלחימה תקטין את חופש הפעולה בעזה, שיסתכל איך צה"ל פועל בלבנון. גם שם הגענו להסכם, שהאמריקאים והצרפתים ערבים לו. עם זאת, בגלל הפרות חוזרות ונשנות של חיזבאללה, צה"ל פועל שם יום־יום ומחסל פעילי ותשתיות טרור. לכן, גם לאחר הפסקת הלחימה בעת הזו והיפרדות מעזה, צה"ל ישמור על חופש פעולה מבצעי מוחלט - מהאוויר, מהיבשה ומהים. כל ניסיון לשיקום תשתיות טרור, הברחות או התארגנויות יטופלו באופן מיידי וביד קשה.
הבעיה אינה בחוץ אלא בירושלים. ממשלת ישראל לא גיבשה מדיניות, לא הציבה יעד, לא קיבלה החלטות. עד היום הממשלה לא קיימה אף דיון רציני בנושא ה־End Game בעזה, וזאת רק מתוך שיקול אחד – שרידות הקואליציה. בזמן שהממשלה מושכת זמן, מדשדשת ומתחמקת מקבלת החלטה ברורה, חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים מקריבים את היקר מכל כדי שנשיב את החטופים וכדי שנביא להכרעת חמאס. הגיע הזמן לשים סוף לטירוף. לא עוד הכלה, לא עוד התחמקות מקבלת החלטות. הגיע הזמן להפסיק לגמגם - ולהתחיל להנהיג.
התרעות פיקוד העורף