בהקשר לצפוי מוועידת המדינות לקידום הכרה במדינה פלסטינית, שתתקיים בשבוע הבא בניו יורק, המונח "תוצאות" הוא הגזמה פרועה. מה שלא תניב הוועידה הזאת – לא יהיה לכך כל משמעות מעשית, ואולי אפילו לא הצהרתית, לגבי הסיכוי לפתרון מדיני לבעיית פלסטין.

מלבד סעודיה, היוזמות לקיום הוועידה, שתתכנס ביום שלישי הבא באולם מליאת האו"ם, הן צרפת, בריטניה וקנדה – שלוש ארצות מכובדות ונחשבות בזירה העולמית. זו עובדה שרק מחדדת את התימהון, מזינה את הפליאה ומבליטה את השאלה, מה פתאום ועל סמך מה החליטו ראשי שלוש המדינות ליזום אירוע בינלאומי במטרה לקדם פתרון לבעיה שהפכה לסמל ודוגמה לכישלון מתמשך ומתעצם.

אין ברשימת הנושאים והמצוקות בסדר העדיפויות העולמי בעיה כמו הבעיה הפלסטינית, שכל ניסיון לקדם את פתרונה לא רק נכשל – אלא הנציח את קיומה והרחיק כל סיכוי לפתרונה. אין עם ואומה כפלסטינים, אין הנהגה ומנהיגות כמו אלה של הרשות הפלסטינית, אשר עשו ככל יכולתם לעגן ולהנציח את מצבם.

לפיכך אין צורך להמתין לסופה של ועידת המדינות בשבוע הבא. אפשר בלי שום ספק והיסוס לקבוע כי הוועידה, שבה צפויות להשתתף רוב הארצות החברות באו"ם, תהיה מהלך נוסף להנצחת בעיית פלסטין ותרחיק את הסיכוי לפתרונה. המקום האחרון בעולם שממנו יכולה לצמוח תזוזה כלשהי לפתרון בעיית פלסטין הוא המטה הראשי של האו"ם בניו יורק. זהו המתחם שמאז שנת 2012 מתקיים בו אחת לחודש, באופן קפדני, מה שמוגדר רשמית "דיון על המזרח התיכון כולל בעיית פלסטין". דיון שבעצם קיומו החודשי חושף מאמץ מיוחד להנציח את הבעיה ולמנוע חלילה קידום פתרונה. בדיוק מה שתניב ועידת המדינות.

מי שטורח לחשוף את עצמו כגורם המרכזי שיזם את קיום הוועידה הוא נשיא צרפת עמנואל מקרון. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, שבחודש הבא תמלא שנה לכהונתו, וראש ממשלת קנדה מארק קרני, שנבחר לא מכבר – שותקים. לא שומעים מהם מילה על הוועידה שהם חלק מיוזמיה.

מי שכאמור אינו מפסיק לדבר על הוועידה הוא מקרון. להערכת דיפלומטים בכירים בניו יורק ופרשנים ותיקים בוושינגטון, נשיא צרפת החליט להעמיד את בעיית פלסטין בראש סדר היום שלו, במטרה להאפיל על מעמדו הרעוע בזירה הפנימית ולהסיח את דעת הקהל המקומית מהמשבר בכלכלה.

"מקרון חושב ומקווה כי חשיפה תקשורתית כמי שדואג וטורח לקדם הקמת מדינה פלסטינית, תציג אותו כמדינאי עולמי", מסביר פרשן ותיק ובכיר בוושינגטון. דיפלומטים מערביים בכירים באו"ם שותפים להערכה הזאת. "הוא (מקרון) לא קולט עד כמה הוא רחוק מהבנת התסבוכת בכל הנוגע לניסיון לקדם סיכוי לפתרון בעיית פלסטין", מוסיף הפרשן. 

לפי דיווחים, מקרון כבר סיכם עם ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן את מה שמוגדר כ"מתווה להקמת מדינה פלסטינית". מקרון לא מזכיר בדבריו שעל קידום הרעיון הזה - לארה"ב של אמריקה יש מה לומר. גם לישראל, כן לישראל, יש דעה בעניין. "זאת בדיוק כוונתו ושאיפתו. להוכיח שלא נשיא ארה"ב, אלא הוא הגורם המוביל והמשפיע לקידום פתרון למשבר אזורי כמו בעיית פלסטין", מעדכן הפרשן הבכיר. 

לפי דיווחים שפורסמו, ביקרה בישראל דיפלומטית צרפתית שנפגשה עם בכירים ועדכנה אותם בנוגע למטרות הוועידה כפי שקבע נשיא צרפת. לעדכונים האלו לא הייתה שום השפעה. ישראל הודיעה, ובצדק, שתחרים את הוועידה. 

מה טראמפ אומר?

לכינוס ועידת המדינות הוצמד ההסבר "בלי ישראל". קרוב לוודאי ששגריר ארה"ב באו"ם ינאם בוועידה. אבל מבחינה מעשית, זאת ועידה בלי אמריקה, מה גם שעוד לא שמענו את תגובת הנשיא דונלד טראמפ. כידוע, טראמפ לא רק מזלזל באו"ם, אלא גם מתעלם באופן מופגן מהארגון העולמי. טראמפ גם לא בדיוק אוהד את נשיא צרפת, בלשון המעטה.

ההערכה שכמעט מוסכמת בקרב דיפלומטים בכירים היא שבלי ארה"ב, אין סיכוי לשום מאמץ או ניסיון, ובוודאי לא למתווה להקמת מדינה פלסטינית. "נשיא צרפת יכול לסכם מה שהוא רוצה עם ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. בלי אישור אמריקאי לכל מה שמקרון משיג עם אבו מאזן, אין סיכוי, שום סיכוי, לקידום פתרון מדיני", אומרים דיפלומטים מערביים באו"ם.

אבו מאזן יהיה ודאי דמות מרכזית בנאומים שיישמעו. מה שרוב הנואמים והמשתתפים לא מבינים הוא שדווקא הנוכחות הבולטת של אבו מאזן היא מבחינה מעשית וריאלית הוכחה לכך שהוועידה בעצם מתקיימת "בלי" פלסטין, כלומר בלי השפעה פלסטינית משמעותית לסיכוי לפתרון מדיני.

כל ניסיון, כאמור, שנעשה במסגרת האו"ם או ביוזמה בינלאומית לקדם פתרון מדיני, נכשל ונקבר. הניסיון הרציני האחרון היה הקמת הקוורטט לענייני המזרח התיכון, גוף שנוסד במדריד ב־2002 ושכלל את ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם. בזמנו עורר הגוף הזה ציפיות לפתרון מדיני. ציפיות שגברו עם צירופו לראשות הקוורטט של טוני בלייר, מדינאי בריטי אהוד ופופולרי. זה לא עזר, והקוורטט נעלם ונשכח.

בעיית פלסטין הפכה לנושא מעייף, מתסכל ומעצבן. מי שהתעייפו והתעצבנו יותר היו מדינות ערביות ומדינות המפרץ. המגעים והמו"מ שהסתיימו בהסכמי אברהם התקיימו תוך התעלמות מוצהרת ומופגנת מצד המפרציות מבעיית פלסטין. בשורה התחתונה, בוועידה ידברו הרבה על בעיית פלסטין. נו, אז מה? הוועידה תתחיל ותסתיים "בלי" פלסטין – כלומר, בלי תזוזה כלשהי שתקדם במשהו הקמת מדינה פלסטינית.