גונן מתאר ממדי הרס גדולים, "כמו בסרטים. מדובר בבניין שחלק ממנו קרס והאתגר שלנו היה למצוא את האנשים החיים, את אלו שנלכדו בין ההריסות, בלי שיש לנו מושג מי נמצא איפה. בזמן אמת אין לנו מושג מי נמצא בבניין הזה, שגרות בו משפחות רבות. אי אפשר לדעת מי נסע אולי לקרובים בצפון ומי נמצא בחו"ל, ובתוך כל הכאוס הזה אנחנו צריכים לאתר את כולם".
"אנחנו עוברים קומה־קומה, סורקים ומוודאים שאין אף אחד שלכוד, נתקע, או לא יכול לצאת. בהמשך, המחלצים צריכים גם לחפור דרך כל הפסולת והריסות הבניין כדי למצוא את המקומות שבהם הנעדרים נמצאים ולחלץ אותם משם. זה אתגר. קצין האוכלוסין שלנו מראיין את האנשים ומרכז את המידע שיסייע לנו לדעת איפה אנחנו עומדים ואיפה אנחנו צריכים לחפור. אנחנו משתמשים בעוד אמצעים שאני לא רשאי לפרט".
להגדיר מרחב פעולה
"מדובר באירוע של בניין קומות שספג פגיעה ישירה. ההרס, כמובן, אדיר, לא רק מבחינת הנזק הישיר למבנה, אלא גם הנזק האגבי שנוצר בבניינים סמוכים", מספר רס"ן ל', מפקד מגמה בחטיבת החילוץ וקצין אג"ם לשעבר, שהשתתף אף הוא במלאכת החילוץ בבניין בבת ים. "המראות היו מורכבים ומאתגרים מאוד, אבל חשוב להגיד שהתאמנו לתרחיש כזה עשרות שנים, ונערכנו אליו בצורה טובה מאוד"
"מייד אחרי זה מתחיל שלב הפינוי והטיפול הרפואי ללכודים שנמצאים תחת ההריסות. הכוחות ערוכים ומבינים את המשמעות ואת האחריות האדירה שיש בשליחות הזו, בטח במלחמה, מול זירה כזו, שהתכוננו אליה הרבה מאוד זמן. אנחנו לוקחים את הסיכון כדי להציל חיים. צה"ל נמצא כאן בהגנה על התושבים, וכמובן לא להפך, ואנחנו מבצעים את הפעולות האלה כדי להציל חיים. חשוב להגיד שאנחנו ערוכים, מוכנים ובכשירות מלאה, 24/7, כדי לפעול בזירות נפילה שונות בארץ. חשוב גם להבהיר לאוכלוסייה, שברגע שאזרח נשמע להוראות ולהנחיות – אנחנו מצליחים להציל חיים רבים".
מחדד את האנשים
"כשקורה אסון מהסוג הזה, הרבה אזרחים רוצים לבוא ולעזור, והם פוגשים את האזרחים שביתם נפגע ומגיבים בהלם. הם די קפואים, ואתה צריך להוציא אותם מהמקום כדי לא לסכן את חייהם וכדי לבודד את הזירה", מסביר אל"ם (במיל') אבי בר, מפקד נפה, שפיקד על חילוץ האזרחים מהבניינים שנפגעו בראשון לציון ביום שישי וברחובות במוצאי שבת".
"אתגר נוסף הוא שלרוב מגיעים לזירה בשלב ראשון הרבה כוחות, כי לא יודעים עדיין מה היקף הפגיעה, וחלק מהכוחות נשאר בשטח גם כשאין בו צורך. זה יוצר קצת בלגן. כמפקד החילוץ, בדרך כלל מה שאני עושה במצב כזה הוא לכנס את הקודקודים – ראש הרשות המקומית, מפקד המשטרה באזור, איש מד"א בכיר, מפקד כיבוי אש ועוד – כדי לסגור פינות ולחלק משימות ותפקידים. זה גורם לכל התמונה להתבהר במהירות".
"הגענו בשישי בערב לבניין בן עשרות קומות שהיינו צריכים 'לנקות' אחרי פגיעה ישירה", מתארת סרן ס', מ״פ בחטיבת החילוץ, שפיקדה על הצוות שחילץ תושבים מהבניין שנפגע בתל אביב. "עשינו זאת תוך אזעקות בלתי פוסקות, עברנו קומה־קומה, פתחנו דלת אחר דלת כדי לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור – לא אנשים, לא כלבים או חתולים ולא תרופות. האזרחים שיתפו פעולה. היו כאלה שלא רצו להתפנות, אבל אחרי שהסברנו להם שמדובר בהצלת חיים הם הסכימו. תשמע, הם רואים את המצב בעיניים, אנשים מבינים מה הכי טוב ונכון בשבילם".
"חשוב להישמע להנחיות, והכל יהיה בסדר. הכוחות שלנו פרוסים מצפון לדרום, עם הציוד הכי טוב ורלוונטי שיש, עם צוותים של לוחמים ולוחמות שמוכנים בכל רגע נתון ליציאה לכל מקום שייקראו אליו. אנחנו לא חסינים, ומבינים שברגע שיש אזעקה גם אנחנו צריכים להיכנס למקום הכי מוגן שיש. ההחלטות שלנו תחת אש הן החלטות שקולות, מהראש ולא מהבטן. לא פשוט לראות סיטואציות של פצועים והרוגים, אבל הייעוד שלנו הוא להציל חיים".