אמירה זו, שבעבר הלא רחוק נחשבה בלתי מתקבלת על הדעת אפילו בהערכות הכי אופטימיות בישראל - שלא לדבר על הערכות בוושינגטון - הפכה מרגע שנאמרה על-ידי הנשיא עצמו לעמדה האמריקאית הרשמית, לעת עתה. ההפכפכות של הנשיא האמריקאי היא שם דבר. גם אם בממשל האמריקאי אין תמימות דעים בנוגע למדיניות מול איראן, כאשר טראמפ מדבר – זו המדיניות. נקודה.
עמדה זו של הנשיא טראמפ נאמרת על רקע מחלוקות פנימיות בממשל: גורמים בדלניים בממשל טראמפ סבורים כי גם כעת על ארה״ב לשמור על האינטרסים שלה ולהימנע מהידרדרות למערכה ישירה מול איראן. קולם, בשלב זה, מוצלל על-ידי אמירתו הנחרצת של הנשיא, והיא הקובעת את רף הציפיות המדיני.
עוד לפני שנשמעו קולות הסיום של המערכה, כבר ניתן לקבוע שנתניהו השיג הישג מדיני משמעותי: עיצוב עמדת ארצות הברית כך שתתיישר עם העמדה הישראלית. לא "הסכם טוב יותר", לא "בלימת הסלמה" – אלא שבירה של המשטר האיראני. טראמפ מזהה את הרגע ומנצל אותו – בדיוק כפי שנהג בקדנציה הראשונה שלו, כאשר הנהיג את מדיניות "מקסימום הלחץ" נגד טהרן. גם אם הדרך לפתרון מלא עוד רחוקה, אפשר כבר לקבוע: ישראל ניצחה בשלב הראשון – והיא הצליחה להכתיב את המסגרת הרעיונית שבתוכה מתנהל המאבק.