כולם מדברים על כך שישראל צריכה למנף את המלחמה מול איראן כדי לפרק את תוכנית הגרעין האיראנית, אם באמצעים צבאיים ואם באמצעות הסכם. זה נכון, אבל יכולה להיות לה עוד מטרה, והיא הפלת המשטר.
דמיינו לרגע היסטוריה חלופית: בשנות ה־30 של המאה הקודמת קיימת מדינה יהודית חזקה ומבוססת – ובגרמניה עולה לשלטון אדולף היטלר ומכריז בגלוי על כוונתו להשמיד את מדינת ישראל. מה הייתה חובתה של ישראל לעשות במצב כזה? לחסל את הכוונה להשמידה, גם אם משמעות הדבר היא תקיפת גרמניה או חיסולו של היטלר. רק אם לא הייתה בידה של ישראל היכולת לפעול כך באופן אפקטיבי, היה מקום להתמקד בתקיפת יכולות קונקרטיות או לחתור להסכם מדיני שינטרלן.
הרציונל הבסיסי ברור. כאשר קיימת כוונה מוצהרת להשמיד את ישראל – הכוונה עצמה היא הבעיה העיקרית ואותה חייבים לחסל, ולא רק את האמצעים להוצאתה לפועל.
כמובן, ברור שהכוונה כאן היא לא לגרמניה ולהיטלר אלא לאיראן ולמשטר האייתוללות. רבים בציבור ובמערכות השלטוניות בישראל מתקשים לראות את התמונה במלואה, ולכן חשוב להדגיש: המשטר האיראני רוצה להשמיד את ישראל. לא מדובר ברטוריקה ריקה ולא בסיסמאות של אספסוף, אלא בכוונה מוצהרת ומפורשת שבכירי המשטר האיראני שבים ומצהירים עליה.
כך, למשל, ב־2015, כשהמנהיג העליון אייתוללה עלי ח'מנאי איים שישראל לא תהיה קיימת תוך 25 שנה. ב־2017 הוצב בכיכר בטהרן שעון המונה את הימים לאחור להשמדת ישראל. נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד קרא בנאום פומבי "מוות לישראל". למעשה, מאז המהפכה האסלאמית באיראן, לפני 46 שנה, בכירים איראנים שבים ומאיימים בהשמדת ישראל – מי בעקיפין ומי במישרין.
אולי "התרגלנו" לאמירות האלו מצד בכירי המשטר האיראני, אך זה בלתי מתקבל על הדעת. מדינה חברה באו"ם מאיימת על מדינה חברה אחרת – ולא איום במלחמה אלא איום בהשמדה. ומכיוון שאנחנו "רגילים" לכך, רבים בציבור ובציבוריות בישראל בכלל לא מדברים על חיסול כוונת ההשמדה, אלא רק על חיסול "יכולות".
כך, למשל, בעיתונות ובאולפני החדשות נדונות שוב ושוב שאלות כגון מהי נקודת היציאה הנכונה לסיום המלחמה, לאיזו דרגת הרס של תשתיות הגרעין ישראל צריכה לשאוף, ואילו ערבויות יבטיחו שאיראן לא תוכל לשקם את כוחה. כל אלו נקודות חשובות, אך יש עיקרון יסודי שלא מדברים עליו בישראל, ושאסור לוותר עליו בשום אופן – חיסול הכוונה של הרפובליקה האסלאמית להשמיד את ישראל.
מטרה ראשונה במעלה
צריך להבין שהנשק הגרעיני שאיראן מפתחת, אלפי הטילים הבליסטיים שהיא כבר ייצרה, והאלפים הרבים הנוספים שהיא עמדה לייצר, וחישול "טבעת האש" מסביבנו, הם לא מטרה בפני עצמה אלא רק אמצעי להשגת המטרה – השמדת ישראל. אומנם למשטר האסלאמי יש מטרות נוספות מאחורי המהלכים האסטרטגיים של הגרעין, הטילים הבליסטיים וטבעת האש, כגון הישרדותו של המשטר השיעי בלב העולם הסוני והשגת מעמד של מעצמה אזורית, אבל השמדת ישראל היא עיקר אסטרטגי יסודי של המדינה האיראנית.
חִשבו על זה לרגע. ישראל רחוקה מרחק רב מאיראן, אין לנו היסטוריה של מלחמות בינינו מהתקופה שלפני עליית המשטר האסלאמי, ואין לנו שום סכסוך על שטח. כלומר, בכלל לא אמור להיות סכסוך צבאי פעיל בינינו לבינם – ועדיין הרפובליקה האסלאמית באיראן רוצה להשמיד את ישראל ומוכנה להשקיע בכך אינסוף מאמצים ומשאבים, כי בשביל המשטר האסלאמי זו מטרה ראשונה במעלה.
לפיכך, התביעה היסודית של ממשלת ישראל צריכה להיות הסתלקות מוחלטת של המשטר האיראני מכוונתו להביא להשמדת ישראל. שום הסכם עם ארה"ב או עם כל גורם אחר לא יוכל להיחתם כל עוד לא תבוא הצהרה פומבית, חד־משמעית, מצד הרפובליקה המוסלמית באיראן, שהיא חוזרת בה מקריאתה להשמדת ישראל, כולל קריאות השמדה "מתחכמות" כמו "חיסול המשטר הציוני" וכיו"ב.
הצהרה זו חייבת לכלול גם הכרה מפורשת של המשטר האיראני בזכות קיומה של ישראל והתחייבות להפסקת ההסתה הרשמית להשמדת ישראל מצד בכירי ממשל. בלי הצהרה פומבית כזו, כל הסכם גרעין שייחתם עם איראן יהיה רופס מבחינה אסטרטגית וחסר תוקף מבחינה מוסרית, וישאיר על כנו את היסוד המסוכן ביותר לישראל במדינה האיראנית.
כאות לחיסול הכוונה להשמיד את ישראל, הרפובליקה האסלאמית באיראן תהיה חייבת להתפרק מכל נשק שמאיים על ישראל – הן מפרויקט הגרעין (והרי איראן לא צריכה אנרגיה גרעינית אזרחית לנוכח כמויות הנפט שיש לה), הן מהטילים הבליסטיים שמאיימים על ישראל, והן מתמרוץ המדינות והארגונים בטבעת האש לפגוע בישראל. עוד ייקבע כי פירוז האיום הצבאי של איראן על ישראל יהיה ללא הגבלת זמן.
הדרישה להסתלקות המשטר האיראני מהקריאות להשמדת ישראל, אסור שתהיה רק עניינה של ישראל. גם הממשל האמריקאי חייב לעמוד על כך, לא רק מתוך סולידריות עם ישראל, אלא משום שהאיבה האיראנית הקטלנית מופנית גם כלפי ארצות הברית עצמה. מאז המהפכה האסלאמית ב־1979, ארצות הברית, "השטן הגדול", וישראל, "השטן הקטן", עומדות במרכז קריאות השמד של המשטר האיראני.
הפרוקסים כבר לא רלוונטיים
היכולת לדרוש עתה לא רק את פירוק הגרעין (והטילים הבליסטיים) אלא גם את חיסול הכוונה להשמיד את ישראל, נובעת מההישגים הישירים והעקיפים של מלחמת חרבות ברזל ומהיכולות הצבאיות והמדיניות שישראל השיגה לעצמה בתקופה זו. פוליטיקה (גם בינלאומית) היא אומנות האפשר, כפי שאמר המדינאי הפרוסי אוטו פון ביסמרק. לפיכך, כל עוד היינו מוקפים בטבעת האש שאיראן הקימה סביבנו מחד גיסא, וכל עוד לא היה ביכולתנו לפגוע קשות בפרויקט הגרעין ואף ביציבות המשטר האיראני מאידך גיסא, מלחמה לא הייתה האמצעי המתאים לטיפול באיראן אלא פעילות מדינית (שיש איום צבאי מאחוריה).
חשוב להבין שחיזבאללה, חמאס וסוריה, שאיראן השתמשה בהם כדי ליצור איום אימננטי על ישראל, מנעו פעולה צבאית אפקטיבית כזו שמתנהלת עתה בזירה האיראנית. אם היינו מחליטים לתקוף את איראן, היא הייתה משלחת בנו את שלושת הפרוקסים שלה, וצה"ל היה צריך להפנות הרבה מאוד משאבים להגנה. לפיכך, עד לתקופה הנוכחית, רק מהלך מדיני - כגון הסכם הגרעין שהשיג ממשל אובמה - היה הפתרון המתאים והנכון כדי להסיג את פרויקט הגרעין לאחור. אבל משחיזבאללה נוטרל, משטר אסד בסוריה נפל, וחמאס נשחק עד דק (אך טרם הושמד), טבעת האש הקרובה שאיראן חישלה מסביבנו פורקה הלכה למעשה (האיום מהחות'ים ומשאר מרכיבי טבעת האש הרחוקה אינו קריטי ודורש פחות משאבים צבאיים מצד ישראל).
פירוק טבעת האש הקרובה, לצד עבודת הכנה מדהימה של צה"ל והמוסד למלחמה מול איראן, הביאו לכך שלישראל יש היום יכולות צבאיות שכבר הבטיחו לה עליונות אווירית באיראן הרחוקה (טייסינו פועלים בטהרן כאילו מדובר בח'אן יונס או בביירות). הם גם הבטיחו חדירה מודיעינית כה נרחבת וכה עמוקה עד שאנחנו מסוגלים להשמיד בכירים במשטר, מפעלי נשק סודיים ומדעני גרעין אפילו בלב טהרן – וזאת בשעה שכבר אין עלינו איום אימננטי קרוב מצד חמאס, חיזבאללה וסוריה.
וכפי שאמר פרוסי אחר, הגנרל קארל פון קלאוזביץ, המלחמה היא המשך הפוליטיקה באמצעים אחרים, ולכן עלינו למנף את ההישגים הצבאיים העצומים שהשגנו לא רק לפירוק יכולות ההשמדה שאיראן פיתחה כנגד ישראל, אלא גם לחיסול עצם הכוונה להשמידנו.
בעבר מתחתי ביקורת עזה על נתניהו ועל מערכת הביטחון על כך שתמכו ביציאה מהסכם הגרעין של אובמה. עתה צריך לשבח בראש ובראשונה את ראש הממשלה על קבלת החלטה בן־גוריונית לצאת למלחמה כנגד האיום הקיומי של איראן עלינו, ולצד זאת יש להלל, לרומם ולקלס את כל העוסקים במלאכה בשעה זאת – בצה"ל, במוסד ובתעשיות הצבאיות – על ההישג הצבאי־מודיעיני־טכנולוגי הבלתי ייאמן.
ונקודה נוספת לסיום. בעקבות המערכה באיראן (ולאחר ההישגים במערכות מול חמאס וחיזבאללה), על הממשלה להצהיר כי מעתה והלאה כל מנהיג שיקרא להשמיד את ישראל – בארגון חיזבאללה, בתימן החות'ית וכו' – יהיה יעד לחיסול על ידי ישראל. "לעולם לא עוד" צריכה להפוך מסיסמה כללית למדיניות ברורה ומוצהרת – למען יבינו כל אויבינו שאנחנו פה כדי להישאר.